הרשויות מתעלמות מבעיית הפרטיות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרשויות מתעלמות מבעיית הפרטיות

בשנים האחרונות אנו עדים לשורה של ניסיונות מצד רשויות המדינה להרחיב את כמות ואיכות המידע שמצוי ברשותן ■ רשות המסים למשל, מנסה לקדם תיקון חקיקה, שיאפשר לה לקבל מידע אוטומטי על חשבונות בנקים ■ זהירות: מדובר במדרון חלקלק עד ליום בו הפרטיות תעלם

באחרונה פורסם כי 15 עובדים ברשות המסים הורשעו בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בגין שליפת מידע רגיש על קרובי משפחה, חברים, יריבים, ידוענים או אנשים שאחריהם חיזרו. כך למשל, אחד העובדים הורשע בביצוע 309 שאילתות שלא כדין ושלא לצורכי עבודתו על אישתו, ילדיו, נכדיו, וגם חמותו. עובד אחר ביצע 249 שאילתות שלא כדין.

אי־פי

בהקשר זה ראוי לבחון שוב את קו ההגנה הכמעט קבוע של הרשויות, כשהן מנסות להרחיב את המידע המצוי ברשותן: "היחידים שמפחדים מכך שמידע כזה יגיע לרשות, הם אלה שיש להם סיבה לחשוש מכך". האמנם? הידיעות שפורסמו מלמדות כי הדבר רחוק מלהיות נכון, וכי החשש שייעשה שימוש לרעה במידע שמועבר לרשויות מתממש לנגד עינינו באופן חריף ומסוכן.

הלוגיקה מאחורי הגדלת כוחן של רשויות האכיפה בכלל, ורשות המסים בפרט, משכנעת לכאורה - מי יתנגד ל"מלחמה בהון השחור"? אך האם ראוי שהמלחמה הזאת תיעשה על חשבון פרטיותם של אזרחי המדינה?

בשנים האחרונות אנו עדים לשורה של ניסיונות מצד רשויות המדינה להרחיב את כמות ואיכות המידע שמצוי ברשותן. כך למשל, רשות המסים מנסה באופן שיטתי לקדם תיקון חקיקה, שיאפשר לה לקבל מידע אוטומטי על חשבונות בנקים. לטענתה, הדבר ייעשה רק לגבי חשבונות מסוימים שיש לגביהם סימנים מחשידים מבוססים. כיום, המצב המשפטי הוא שהרשות רשאית לקבל מידע מבנקים רק בעקבות הוצאת צו של בית משפט שניתן לאור חקירה פלילית. קיימת אפשרות נוספת באמצעותה הרשות יכולה לקבל את המידע האמור - דרישה מהנישום להמציא את הנתונים הנדרשים במסגרת ביקורת שומתית.

אך המדרון חלקלק. רק לפני שנתיים העבירה הכנסת תיקון לפקודה שמאפשר לרשות המסים לקבל מידע אוטומטי על לקוחות של נותני שירותי מטבע לגבי פעולות שנעשות באמצעותם, כמו העברות כספים, המרות מט"ח וניכיון שיקים, בסכומים של יותר מ–50 אלף שקל.

רשות אחרת שמחזיקה באחד ממאגרי המידע הרגישים ביותר היא הרשות לאיסור הלבנת הון, שהוקמה ב–2000 מכוח חוק איסור הלבנת הון. מדובר ברשות מודיעינית שהיא, למעשה, הגורם המקצועי שמחזיק במאגר מידע על פעולות פיננסיות בישראל.

מנהל רשות המסים, משה אשר
מיכל פתאל

ב–1999, במסגרת הדיונים לקראת חקיקתו של חוק איסור הלבנת הון, הבהירו הח"כים שהם מעוניינים להגביל את היכולת של רשויות האכיפה לקבל מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון, ולעשות כן רק תוך הקפדה על ביורוקרטיה קפדנית. בשלב הראשון, היחידים שהיו זכאים לקבל את המידע היו משטרת ישראל, המוסד והשב"כ. ואולם בעקבות תיקון החוק, כיום גם רשות המסים זכאית לקבל מידע מהמאגר. בתנאים האלה, מתעורר חשש כבד מהגדלת היכולת של רשויות האכיפה לקבל עלינו מידע רגיש ופרטי. החשש מתעצם כשמביאים בחשבון גם את האפשרות שהמידע יתגלגל לידי גורמים עוינים.

הכותב משמש כמנהל מחלקת מיסוי והלבנת הון במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות