מדיניות הבנייה של הממשלה הורסת את השטחים הפתוחים

לממשלה יש אחריות לתכנון בנייה ארוך טווח כולל הנגשת תשתיות, פתרונות דיור ושמירה על שטחים פתוחים וחקלאיים

דודו קוכמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איש עובד את האדמה בשדה בכפר ביאליק
שדה בכפר ביאליק. לתכנון חשיבות בשמירה על שטחים פתוחים וחקלאייםצילום: רמי שלוש

בחסות מצוקת הדיור, מנהלת הממשלה מדיניות שגורמת בין היתר לפגיעה קשה בשטחים פתוחים, בשטחים איכותיים ובריאות הירוקות האחרונות שנמצאות באזורים אורבניים צפופים. לצערנו, המדיניות הזאת נעשית ללא כל מחשבה ודיון ציבורי אמיתי, תוך התעלמות מפניות של גורמים מקצועיים באזורים שונים המציעים אלטרנטיבות שיביאו לפתרונות למגורים, אך גם יצמצמו את הפגיעה באותם שטחים שנרמסים על ידי הוועדה לתוכניות לאומיות.

מטרתה של רשות מקרקעי ישראל, המנהלת כ–90% מהקרקעות במדינה, היא "ניהול המקרקעים כמשאב לשם פיתוחה של המדינה לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים, ובכלל זה השארת עתודות קרקע מספיקות לצרכיה ולפיתוחה של המדינה בעתיד". תפקידי הרשות, כוללים "הקצאת קרקעות למטרות מגורים, דיור בר השגה, דיור ציבורי, תעסוקה, שטחים פתוחים ומטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על פי צורכי המשק, החברה והסביבה, לרבות צרכים עתידיים", אך גם "שמירה על קרקעות כמשאב לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים".

במבחן התוצאה, אין דיור בר השגה, אין כמעט דיור ציבורי, השטחים הפתוחים נרמסים בהיקפים לא נתפשים, ולמעשה מי שקובע את המדיניות היא פקידות שלא נבחרה על ידי הציבור, ושאינה נדרשת לתת דין וחשבון על כישלונה ביישום המדיניות, כישלון שהביא למצב הנוכחי.

חברי מועצת מקרקעי ישראל, האחראים ליישום תפקידי הרשות ומטרותיה, משמשים בפועל חותמת גומי, אף שהצעות ההחלטה שהם מאשרים נושאות השלכות כבדות משקל על המדינה ואזרחיה. לחברי המועצה אין כלים עצמאיים לבדוק את ההשלכות הכלכליות, החברתיות או הסביבתיות להצעות החלטה אלה.

החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור, שאושר באוגוסט 2014, הביא להקמת ועדה ארצית מיוחדת לתכנון ובנייה (ותמ"ל) שתפקידה להביא לאישור תוכניות נרחבות למגורים בלוח זמנים מהיר. אין זה קיצור הדרך הראשון שמנסה להתמודד עם נושא הדיור, אך ותמ"ל עולה בדורסנותה על כל הליך קודם, כמו הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) למשל, והיא מתעלמת מעמדת הוועדות המחוזיות ומשדרת אנשי המקצוע שבקיאים בתכנון במשרדי הממשלה השונים — והכל בשם הצורך לספק במהירות פתרונות דיור.

כך למשל, באזור הקריות מתוכננים ל"השבה" אלפי דונמים לבניית 50 אלף יחידות דיור, בעוד הצורך באזורים אלה נמוך מאלף יחידות דיור לשנה, ובקרית ביאליק וקרית אתא ישנם עודפי תכנון ושטחים שניתן לבנות עליהם לעשרות השנים הבאות, בלי לפגוע בשטחים החקלאים והפתוחים של כפר ביאליק, אושה ורמת יוחנן, שהם הריאה הירוקה האחרונה באזור.

אף שהמידע הוצג לגורמי התכנון, הם מתעלמים ממנו — ומובילים תכנון מיותר, שההצדקה היחידה לקיומו היא היסטריה. לראיה — המחקר של בנק ישראל, שפורסם לאחרונה, שממנו עולה כי בעוד שמחירי הדירות עולים, דמי השכירות נותרו תקועים — מה שמעלה ספק בדבר קיומה של מצוקת דיור.

במציאות שבה משרד האוצר חולש למעשה על הליכי התכנון ועל רשות מקרקעי ישראל, נוצר מצב שלא רק שאינו ראוי מבחינה מקצועית, אלא יוצר עיוותים בשל היעדר איזון של היבטי סביבה ושטחים פתוחים, תכנון תשתיות הולמות, פיזור אוכלוסין ועוד. ריכוז הכוח והעוצמה בידי משרד האוצר לא רק שאינו נכון מקצועית, אלא עלול להמשיך לגרום נזק לעוד שנים רבות.

לממשלה יש אחריות כלפי הדורות הבאים. לתכנון יש היבטים שונים ובהם חשיבה ארוכת טווח, תחזית, יישום מדיניות, הנגשת תשתיות לאזורים מרוחקים ומתן פתרונות דיור ותעסוקה. כמו כן, לתכנון חשיבות בשמירה על שטחים פתוחים וחקלאיים, תשתיות תחבורה ציבורית ותשתיות אחרות בצורה נוחה וידידותית שיאפשרו גם פיזור אוכלוסייה.

שליפה מהמותן אינה יכולה להחליף חשיבה ארוכת טווח. איני יודע מהם האינטרסים העומדים מאחורי ההיסטריה שמשדרת הממשלה בתחום הדיור, אולם דבר אחד בטוח — מדיניות הדיור של הממשלה הנוכחית תהיה בכייה לדורות.

הכותב הוא עורך דין ומזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker