אל תבנו בשדה דב עיר לעשירים בלבד

השאלה מי יוכל להתגורר בשדה דב היא שאלה של מדיניות ■ מדינת ישראל, שמקדמת את תוכנית הבנייה בשדה דב, היא הבעלים של 80% מזכויות הבנייה בקרקע ■ לכן, בידי הממשלה היכולת להכריע אם בשדה דב ייבנו בתים לעשירים בלבד, או שכונות לכולנו

אורי אטינגר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

לפנות או לא לפנות את שדה דב? ואם לפנות, אז מתי? השאלות האלה עומדות באחרונה בלב הדיון הציבורי בעניין שדה התעופה שבצפון תל אביב. ואולם שאלות חשובות לא פחות הן: אם וכאשר יפונה השדה — האם הדירות שייבנו על שטחו יתרמו לפתרון של משבר הדיור? מי יוכל להתגורר בשכונות החדשות? והאם 16 אלף יחידות הדיור שייבנו במקום שדה התעופה יאוכלסו בבני העשירון העליון, או שייועדו גם עבור מעמד הביניים ומעמדות נמוכים יותר, באמצעות דיור בהישג יד ודיור ציבורי?

צילום: טל כהן

להפרדה ולקיטוב הגוברים בחברה הישראלית יש ביטוי ישיר בתחום הדיור. מדדים שבודקים את מידת ההפרדה בדיור מראים כי שכונות מגורים שבעבר הכילו תמהיל חברתי מגוון, הופכות להומוגניות יותר ויותר. כתוצאה מכך נוצרים מתחמים של עושר וריכוזים של עוני, שהמרחק הפיזי והרעיוני ביניהם גדל והולך.

השאלה מי יוכל להתגורר בשדה דב היא שאלה של מדיניות. מדינת ישראל, שמקדמת את תוכנית הבנייה בשדה דב, היא הבעלים של 80% מזכויות הבנייה בקרקע. לכן בידי הממשלה היכולת להכריע אם בשדה דב ייבנו בתים לעשירים בלבד, או שכונות לכולנו. הטיפול בשדה דב הוא מבחן להצהרה של שר האוצר, משה כחלון, על כך שממשלת ישראל הפסיקה לספסר בקרקעות הציבור. שיווק הקרקע שלא למרבה במחיר יאפשר לבנות בשדה דב דיור לכל שכבות האוכלוסייה.

פרויקט הבנייה בשדה דב הוא פרויקט לאומי ענקי. 4,500 הדונמים בתוכנית צפויים להתאכלס ביותר מ–40 אלף תושבים — סדר גודל של עיר קטנה, כמו רמת השרון או נס ציונה. ללא מדיניות ברורה לשילוב של דיור ציבורי ודיור בהישג יד, מי שיוכלו להרשות לעצמם להתגורר ב"עיר" החדשה שתיבנה בצפון תל אביב יהיו העשירים שבתושבי ישראל (ובתושבי החוץ שרוכשים בה דירות).

מדיניות שתאפשר בנייה של "עיר לעשירים בלבד" מנוגדת לצדק החברתי והחלוקתי ברמה הלאומית וגם ברמה העירונית. בשדה דב יש הזדמנות לבנות דיור במחירים הוגנים באזור מבוקש — ולאפשר לאלפי משקי בית ממעמד הביניים וממעמדות נמוכים ליהנות מהקרבה הפיזית למוקדי התעסוקה והתרבות, מחינוך מצוין ומשירותים ותשתיות ברמה גבוה. ברמה העירונית, שדה דב הוא הזדמנות לגוון את אוכלוסיית צפון תל אביב וליצור חלופות נוספות למגורים לתושבי שכונות הדרום. יש שיגידו שיש הצדקה לבניית עיר לעשירים בשדה דב, שכן את הרווח משיווק הקרקע ישקיעו בערי הפריפריה. אלא שהמציאות מראה אחרת, וסדר העדיפויות הלאומי מלמד שבסוף עוד נשאל "איפה הכסף?".

אסור להמשיך את מחדל הספסרות בקרקעות המדינה בשדה דב ובאזורי ביקוש דומים. בניית עיר לעשירים בלבד היא הבעיה ולא הפתרון. יש לפתח את הקרקעות הציבוריות האחרונות במרכז הארץ באמצעות מדיניות שמתקנת את טעויות העבר ומצמצמת פערים חברתיים. דיור בהישג יד ודיור ציבורי הם במקרה הזה האפיק לצדק חלוקתי.

צילום: הדמיה: אדריכל ארי

הכותבת היא עורכת דין במרכז הגר, 
הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker