רשות הפטנטים מתייעלת
 - הממציאים בורחים לחו"ל - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשות הפטנטים מתייעלת
 - הממציאים בורחים לחו"ל

בניגוד לעלייה במספר הבקשות לפטנט בעולם, בעשור האחרון חלה ירידה של 14% במספר הבקשות שמוגשות בישראל

מדי שנה מתפרסם הדו"ח השנתי של רשות הפטנטים, ומדי שנה הוא מספק שלל נתונים. בעוד שמטרת הדו"ח היא לספק הצצה לפעילות של רשות הפטנטים, קריאה מושכלת של הנתונים מלמדת על מגמות בעלות משמעות להתפתחות הטכנולוגית והכלכלית בישראל.

רשות הפטנטים התקדמה במרוצת השנים בצעדי ענק עם הטכנולוגיה. ממשרד ממשלתי קטן, שממוקם מעל שדרת מוסכים באזור התעשייה של ירושלים, הפכה הרשות לזרוע משפטית חשובה, ממוחשבת ומרשימה, שכוללת צוות מקצועי ומיומן עם סטנדרטים מקצועיים. כיום ניתן לומר כי רשות הפטנטים עומדת בשורה אחת עם משרדי הפטנטים המובילים בעולם, כדוגמת משרד הפטנטים האירופי, האמריקאי והסיני. עדות לאיכותה של רשות הפטנטים היא, בין היתר, ההסכמים עליהם חתומה ישראל עם משרדי הפטנטים המובילים בעולם (הידועים כ–PPH ו–GPPH), שמאפשרים הכרה הדדית בתוצאות הבחינה של בקשות לפטנט.

ג'ורג' איסטמן, מייסד קודאק )משמאל(, ותומס אדיסון. רשות הפטנטים התקדמה בצעדי ענק עם הטכנולוגיה
אי־פי

הפיכתה ב–2010 של רשות הפטנטים הישראלית לרשות חיפוש ובחינה בינלאומית, היתה אחת מנקודות המפנה בתולדותיה והכרה בינלאומית באיכותה. בהקשר זה, מרשים מאוד לראות את הנתון, שמוצנע יחסית בדו"ח, ומצביע על עלייה בשימוש שעושים מבקשי פטנט זרים (בעיקר מארה"ב) ברשות הפטנטים הישראלית לבחינה של בקשות הפטנט הבינלאומיות שלהם. ב–2014 המספר היה חד־ספרתי; ב–2015 הוא עלה לכ–200 (ויש להניח שזו תחילת מגמה שאת המשכה נראה בשנים הבאות).

השינוי של חוק הפטנטים בארה"ב ב–2013 הקשיח את התנאים להגשת בקשה מקדימה לפטנט, והיתרון של הגשת הבקשה במדינה זאת נעלם. לפיכך, ניתן היה לצפות לגידול משמעותי בהגשות של בקשות ראשונות בישראל. עם זאת, דו"ח הרשות מראה שהדבר לא קרה. תמוהה גם הירידה המתמשכת בשיעור המבקשים מישראל מתוך כלל מבקשי הפטנט - מ–15% ב–2006 לכ–9% ב–2015.

יש לזכור שבשנים האחרונות היינו עדים למבול רכישות של חברות ישראליות על ידי חברות בינלאומיות, והתוצאה היא שיותר ממחצית מהמדענים והמהנדסים עובדים כיום עבור חברות זרות. עובדה זאת מספיקה כדי לזרז בריחת מוחות מהכלכלה הישראלית. החברות הזרות גם מגישות את בקשותיהן לפטנט מחוץ לישראל, ויש בכך כדי להסביר את הדשדוש במספר הבקשות הראשונות שמוגשות כאן, ואת הירידה במספר של מבקשי הפטנט הישראליים מכלל המבקשים.

מהדו"ח עולה כי בעשור האחרון חלה ירידה של 14% במספר הבקשות לפטנט שמוגשות בישראל, משיא של כ–8,000 בקשות לפטנט ב–2007 לפחות מ–7,000 ב–2015. זאת בניגוד למגמה כללית של עלייה במספר הבקשות לפטנט במדינות רבות בעולם. מגמה זאת מטרידה, מכיוון שייתכן שהיא מצביעה על ירידה בהכרה בעולם בחשיבות ובעתיד של הכלכלה בישראל.

השיפור המרשים בעבודת הרשות והסטנדרטים הגבוהים בעבודתה המקצועית מאפשרים לבעל אמצאה ישראלי להשתמש ברשות כקרש קפיצה מצוין לקראת הגנת פטנט בגין אמצאתו ברחבי העולם. ראשית, הרשות מאפשרת בחינה מהירה וזולה של בקשות לפטנט שמוגשות לראשונה בישראל ומאפשרת לבעל המצאה להעריך את סיכוייו לקבל הגנה על אמצאתו, לשפר את בקשתו במידת הצורך, ולהשתמש בתוצאות הבחינה כמנוף עסקי. בנוסף, תוצאות הבחינה מאפשרות לזרז הליכי בחינה בכל העולם. הנתונים בדו"ח הרשות מראים שטוב יעשו בעלי האמצאה בישראל אם יגבירו את השימוש במשאבים וביכולות של רשות הפטנטים הישראלית בדרך לאקזיט הבא.

ד"ר כהן הוא שותף בכיר במשרד עורכי הפטנטים ריינהולד כהן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות