מערכת החינוך היא הפלטפורמה
 היחידה שיכולה להביא לקידום נשים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מערכת החינוך היא הפלטפורמה
 היחידה שיכולה להביא לקידום נשים

איך משנים נורמות חברתיות? איך מעניקים לנשים את הקול, את הכוח, את תחושת המסוגלות ואת האמונה שהן יכולות לכבוש כל יעד ולהצליח בכל תפקיד בהתאם לרצונן?

יותר ויותר נשים בישראל מגיעות לתפקידים בכירים במשק, בעיקר בתחומי הפוליטיקה, הבנקאות, השיווק ומשאבי האנוש. ועדיין, אף שנשים מהוות כמחצית מהאוכלוסייה בישראל, הסטטיסטיקות מראות ששיעור הנשים המנהלות במשק זניח ביחס לשיעור הגברים המנהלים.

מדוע אנו מוצאים פחות נשים בתפקידי מפתח? האם זה נוגע רק לתפקידים הבכירים ביותר, או שמא נמצא פחות נשים גם כמנהלות ביניים ומנהלות זוטרות, ובכלל כמשתתפות בשוק העבודה? וחשוב מכל, מהם הגורמים לכך וכיצד ניתן להתקדם לעבר שיתוף מלא של נשים בכל הדרגים?

גם בימינו נראה כי תופעות מהעבר נמשכות, ונשים בעולם התעסוקה ניצבות מול מכשולים חיצוניים שונים. בין אם מדובר בסקסיזם גלוי או מובלע, אפליה והטרדה מינית, היעדר גמישות לשילוב הקריירה עם חיי המשפחה (או חיים אישיים ככלל) או נטל מוגבר על הנשים להוכיח את עצמן.

מערכת החינוך מנציחה את מקומן הלא־שוויוני של נשים בעולם העבודה
בלומברג

ואולם נראה כי החסמים החיצוניים הקיימים בשיח הציבורי זה מכבר, הם רק חלק מהתמונה. לא אחת דווקא חסמים פנימיים הם אלה שמקשים על נשים לקחת על עצמן תפקידים בכירים יותר.

כך למשל, הרצון לא להיות כוחניות, הנובע ממסרים חברתיים שהן סופגות לאורך החיים, נותנים את אותותיהם כשנשים נמנעות מלומר את דעתן. הנשים למודות ניסיון העבר — שלא מקשיבים להן ומבטלים את דבריהן — נמנעות מלהיות אסרטיביות, מנמיכות את ציפיותיהן ומוותרות מראש.

מפתיע אם כך, שדווקא החסמים הפנימיים לא זוכים להתייחסות הראויה, או מקבלים במה מרכזית סביב עניין האי־שוויון במקומות העבודה. החסמים הפנימיים הם אלה שעלולים להוביל את הנשים לקבל החלטות במהלך הקריירה באופן שאינו תמיד מודע - והחלטות אלה ישליכו באופן ישיר על המשך הקריירה המקצועית שלהן.

כמו בתחומים רבים, שינוי אמיתי צריך להתחיל מהבסיס, מהערכים והתפישות שעליהן מושתתת החברה ולא רק ממקום של חקיקה. לא די בחקיקת חוקים שיתמודדו עם החסמים החיצוניים שמונעים מנשים לקבל הזדמנות שווה בעולם העבודה. בד בבד עם חקיקת החוקים חייבת להיות גם אכיפה.

בנוסף, כל עוד הנשים עצמן לא יתגברו על החסמים הפנימיים הנובעים מנורמות חברתיות ותרבותיות לגבי תפקידן המגדרי, ימשיכו להיות קשיים בטיפוס בהיררכיה הארגונית.

איך משנים נורמות חברתיות? איך מעניקים לנשים את הקול, את הכוח, את תחושת המסוגלות ואת האמונה שהן יכולות לכבוש כל יעד ולהצליח בכל תפקיד בהתאם לרצונן?

מערכת החינוך, כממלאת התפקיד הראשי בחינוך להתנהגות בחברה, היא הפלטפורמה האפקטיבית ביותר, ואולי היחידה, שיכולה לחולל את המהפכה. במחקרים של השנים האחרונות נחשפה מציאות שבה בנות מופלות לרעה, וזוכות לפחות התייחסות מצד המורים מאשר בנים. מצפים מהן לפחות, ומקדישים להן פחות תשומת לב.

לא מפליא אם כך, שלמסרים הסמויים הללו, שמחלחלים לעומק התודעה של אותן צעירות, יש השפעה מכרעת על האופן שבו הן תופשות את עצמן, ועל הדרך שבה יבחרו לעצב את עתידן המקצועי.

למרות ההצהרות בדבר שוויון הזדמנויות במערכת החינוך, המציאות בשטח מוכיחה אחרת. מערכת החינוך בישראל לא השכילה לבצע שינוי מערכתי, או להכניס מספיק תוכניות שיקדמו נורמות של שוויון מגדרי. בכך למעשה, היא תורמת להנצחת מקומן הלא־שוויוני של נשים בחברה ככלל, ובעולם העבודה בפרט.

היה מצופה כי במשרד החינוך יבינו את החשיבות הרבה שיש בקידום תוכניות לשוויון מגדרי, ואת הפוטנציאל האדיר שהן טומנות בחובן לתרום לחברה הישראלית ולשוק העבודה. כמו כן, בנוסף על תוכניות המיועדות לתלמידים, לא פחות חשוב לקיים השתלמויות למורים ולמורות, שיעזרו לזהות את נקודות העיוורון הקיימות בתחום זה, ולהימנע מהן.

חייבת להיות מודעות של המערכת למוקדים הבעייתיים בדרך לשוויון מגדרי, כדי שתוכל לטפל בהם בצורה יסודית.

הכותבת היא מנכ"לית נטע, המרכז לפיתוח קריירה, הפועל במטרה ליצור תרבות ניהול המקדמת הוגנות מגדרית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות