המגזר הערבי זקוק לזמן מסך - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המגזר הערבי זקוק לזמן מסך

20% מהאזרחים בישראל הם ערבים. אך הייצוג שלהם ושל שפתם בכלי תקשורת - בתוכניות האקטואליה, בתוכניות דוקומנטריות או בסדרות דרמה וקומדיה - מזערי

תגובות

הדיון הסוער שהתעורר ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת לאחר שידור גמר טורניר היורו בחודש שעבר לא עסק במשחק עצמו - אלא דווקא בפרסומת ששודרה ב"ברייק הזהב" שבמהלכו.

ועל מה התעוררה הסערה? על כך שבזמן צפיית השיא בערוץ 2, מדורת השבט הטלוויזיונית של ישראל, שודרה פרסומת למשביר לצרכן, שכולה בשפה הערבית. כוכבת הפרסומת היתה רנין בשאראת, סטנדאפיסטית ערבייה, שמציגה דמות מוכרת היטב בציבור הערבי. זו היתה פרסומת, שבלי להתבלבל ובלי להתנצל, פנתה לצופים הערבים של ערוץ 2.

תגובות זועמות וגזעניות הציפו את העמוד של רשת המשביר לצרכן, שעמדה מאחורי ההחלטה שלה בנחישות. כלי תקשורת מיהרו להתייחס לסערה התורנית, ובדרך הוסיפו חטא משלהם: רבים מיסגרו את הדיון סביב שאלת הלגיטימיות של שידור הפרסומת, במקום לדון בשאלה מדוע זה לא קרה קודם, ולמה חלק מהצופים היהודים נרתעים למשמע השפה הערבית - שפת האם של 20% מאזרחי המדינה ושפה רשמית בישראל. אך הבעיה האמיתית עמוקה יותר, והיא עצם החריגות של הפרסומת הזאת, של הקומיקאית שמשחקת בה, ושל הנוכחות של השפה הערבית במיינסטרים של הטלוויזיה הישראלית.

פרסומת בערבית למשביר לצרכן
צילום מסך מתוך קמ?

20% מהאזרחים בישראל הם ערבים. אך הייצוג שלהם ושל שפתם בכלי תקשורת - בתוכניות האקטואליה, בתוכניות דוקומנטריות או בסדרות דרמה וקומדיה - מזערי. דמותם מוצגת לעתים קרובות בהקשר שלילי או בצורה חד-ממדית. למעט תוכניות הריאליטי, שמקפידות על השתתפות של ערבי או ערבייה בתוכנית, בעיקר מסיבות מסחריות, והסדרה "עבודה ערבית" שהיתה מבריקה וחד־פעמית מספיק כדי לשבור את המחסומים התודעתיים (וגם שם התבקשו היוצרים בתחילת הדרך שלא לעבור את רף ה-50% ערבית בפרק) - הייצוג הערבי על המסך נותר דל ומועט. במצב כזה, לא פלא שהצופים היהודים לא מבינים מאיפה נחתה הערבית על המסך שלהם.

כדי לשנות את המציאות הזאת צריך לנרמל את הערבית ואת האזרחים הערבים על המסך. ניתן לעשות זאת על ידי שידור פרסומות בערבית בתקשורת המרכזית, יצירת סדרות דוקומנטריות על החברה הערבית לצד סדרות דרמה וקומדיה עם דמויות ערביות מובילות. כמו כן, רצוי לשלב מומחים ערבים בתוכניות האקטואליה ולסקר באופן נרחב יותר את הנעשה בחברה הערבית בישראל ולהציג את זווית הראייה הייחודית שלה בנוגע לסוגיות שעל סדר היום הציבורי, כמו משבר הדיור, עמלות הבנקים ועובדי הקבלן.

מיזם התקשורת ביוזמות קרן אברהם מוביל בימים אלה פרויקט שמטרתו להביא את החברה הערבית, את האזרחים הערבים ואת שפתם למקום מרכזי יותר בנוף התקשורת הישראלי. באחרונה נחלנו הצלחה בצירוף מגוון כלי תקשורת ליוזמה שלנו לפרסם את שעות כניסת ויציאת צום הרמדאן.

היעד העיקרי הוא הגדלת הנוכחות של ערבים וערבית על המסך, והגדלת היקף הסיקור של החברה הערבית בתקשורת העברית בישראל, באופן שירכך את ההפרדה בין תקשורת עברית ותקשורת ערבית, וכפועל יוצא יוביל לצמצום ההפרדה בין שתי החברות. לתקשורת יש אחריות חברתית בנדון, ואם תתחיל ללכת בכיוון הנכון — היא תגלה שיש לכך גם מעלות מסחריות.

הכותבת היא מנהלת מיזם התקשורת ביוזמות קרן אברהם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות