רפורמת סלינגר היא בריחה מאחריות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רפורמת סלינגר היא בריחה מאחריות

אחרי 30 שנה שבהן המדינה פעלה למען העשרת חברות הביטוח, והציבור נדרש לשלם יותר, הגיע הזמן להתחיל לתקן - ומן הראוי שמשרד האוצר יצטרף ליוזמה לקחת אחריות על הזקנים הסיעודיים

תגובות

מאבק שקט מתנהל בימים אלה בין משרד הבריאות למשרד האוצר בנוגע לשאלה אם מדינת ישראל תהפוך את תחום הסיעוד לחלק מאחריותה כלפי אזרחיה, כפי שדורש שר הבריאות, יעקב ליצמן, או שתמשיך להפקיר את אזרחיה הזקנים ובני משפחותיהם בידי שוק הביטוחים הפרטיים.

ב–1 ביולי נכנסה לתוקף "רפורמת סלינגר", הכוללת תקנות חדשות בעניין הביטוחים הסיעודיים שנערכים באמצעות קופות החולים, שעיקרה האחדת התנאים בפוליסות הביטוח הסיעודי המוצעות על ידי הקופות.

קשיש סיעודי ומטפלת
אלון רון

לא מדובר בשירות שניתן על ידי קופות החולים - התשלום נעשה דרך הקופות, אבל את הפוליסה רוכשים מחברה פרטית, וכשאדם נזקק לטיפול סיעודי הוא עומד מול חברה פרטית, שאינה ממהרת לשלם. הביטוח הפרטי גם מוגבל בזמן. אם מבוטח יחיה במצב סיעודי יותר מחמש שנים, בעיה שלו. כלומר, האחריות היחידה שהמדינה לוקחת היא על חופש המטופלים לבחור איזו חברת ביטוח תעשוק אותם.

השינוי הנוסף שהוכנס לרפורמה מתייחס לפתרון של משרד האוצר לכשל הרגולטורי והמוסרי שנקרא "הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים", שנמכרו לקבוצות של מאות אלפי עובדים וגמלאים, ובוטלו ב–2011. המפקח על הביטוח אישר ביטוחים אלה (שכיום אומרים שם שאינם עומדים בהגדרה "ביטוחים סיעודיים") במשך שני עשורים ויותר. חברות הביטוח ניצלו את רשלנות הרגולטור ומיקסמו את רווחיהן על חשבון עובדים וגימלאים. הפתרון של האוצר: מי שהיה מבוטח בביטוח סיעודי קולקטיבי יוכל להצטרך לביטוח באמצעות קופות החולים. עם זאת, ההצטרפות תהיה בתנאים של גילו הנוכחי של המבוטח - כלומר, פרמיה גבוהה מזו שיה רגיל בה ותשלומים נמוכים במקרה של צורך סיעודי. אותם מבוטחים גם ישלמו יותר - וגם יקבלו 3,500 שקל בחודש לכל היותר, במקום 5,000 שקל.

לא רק זאת, העלות הנוספת שתהיה על חברות הביטוח, בשל צירופם של המבוטחים האלה, תתחלק בין כלל המבוטחים באמצעות קופות החולים. כולנו נכניס את היד לכיס כדי לממן את הכשל של הרגולטור ואת הניצול של חברות הביטוח. מי לא ישתתף בתשלום? המדינה וחברות הביטוח.

אולם יהיו מבוטחים לשעבר שלא יזכו אפילו לתיקון הקטן הזה - מי שנהפכו לסיעודיים אחרי שבוטל להם הביטוח הקולקטיבי ולפני 1 ביולי 2016, אינם זכאים לדבר. מדובר באלפי אנשים (אין מספרים כי הם לא רשומים בשום מקום), שנשארו "מחוץ למערכת", כפי שהגדירה זאת נציגת האוצר, והם נאלצים לממן מכיסם את מלוא התשלומים בגין הטיפול הסיעודי, אף ששילמו שנים רבות דמי ביטוח. עבורם לא נמצא שום הסדר, ואין כוונה למצוא אותו עבורם.

דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון
תומר אפלבאום

הרפורמה שמציע השר ליצמן, להכניס את הסיעוד לתקציב המדינה, מבקשת לשפר במידה ניכרת (אם כי לא מספיקה) את הטיפול הסיעודי שניתן או ממומן על ידי המדינה: הגדלת שעות הטיפול הסיעודי בבית, הרחבת הפתרונות לטיפול בקהילה, הפסקת השתתפות ילדים במימון האשפוז הסיעודי ועוד. מטרת הרפורמה שמציע ליצמן היא להגביר את אחריות המדינה כלפי אזרחיה הזקנים. העלות הציבורית תהיה נמוכה יותר וטובה יותר, כי לא תהיה מוגבלת בזמן, אלא תותאם לצרכים הרפואיים והתפקודיים בלבד, כפי שאמורה מדינה לעשות.

מן הראוי שהמדינה תספק טיפול סיעודי בהיקף שיאפשר למטופלים הסיעודיים לחיות בכבוד, בלי חובה להידרש למימון פרטי לשם קיום בכבוד.

ההבדל בין רפורמת סלינגר, שנכנסה לתוקף החודש, לבין רפורמת ליצמן, הוא ההבדל בין מדינה ניאו־ליברלית לבין מדינה שלוקחת אחריות. אחרי 30 שנה שבהן המדינה פעלה למען העשרת חברות הביטוח, והציבור נדרש לשלם יותר, הגיע הזמן להתחיל לתקן - ומן הראוי שמשרד האוצר יצטרף ליוזמה לקחת אחריות על הזקנים הסיעודיים.

הכותבת היא עורכת דין והיועצת המשפטית
 של עמותת כן לזקן לקידום זכויות הזקנים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות