המדינה מכשירה ביודעין הלבנות הון - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה מכשירה ביודעין הלבנות הון

בכך שרשות המסים מסכימה שאדם יגלה מרצון הון מוסתר, היא מסייעת, שלא מדעת, להלבנת הון שמקורו בעבירות חמורות

5תגובות

באחרונה החליטה רשות המסים להאריך את המועד האחרון להגשת בקשות במסגרת נוהל "גילוי מרצון" - הליך שמאפשר לאנשים לדווח על הון חבוי, לפני שייחשפו לסנקציות חמורות שקבועות, בין היתר, בחוק איסור הלבנת הון.

עוד נכתב בהחלטת הרשות, כי בהתאם לסיכום עם משרד המשפטים יכללו לראשונה בנוהל הגילוי מרצון גם עבירות של הלבנת הון שמקורן בעבירות מס, שעליהן חל הנוהל. כלומר לפי ההודעה, מדינת ישראל תאפשר למלביני הון לכאורה פטור מהעמדה לדין פלילי, אם ייכללו בהגדרה של נוהל הגילוי מרצון שתכליתו הגדלת היקף ההון שמדווח לרשות, ובכך גם הגדלת המס שנגבה על ידיה.

אין טיפול רציני בהלבנת הון
מוטי קמחי

החלטה זו מציבה קושי פרקטי, אך גם קושי מוסרי וערכי: מחד, הרצון להמשיך ולעודד את תושבי ישראל לגלות לרשות על כספים שמוחזקים על ידם בחו"ל ומאידך, הענקת פטור מהעמדה לדין פלילי בגין עבירות של הלבנת הון שמקורן בעבירות מס חמורות.

הקושי טמון במיוחד בחומרה היתרה שמייחסות רוב מדינות OECD לעבירות איסור הלבנת הון בכלל, ולאופן שבו המערכת הפיננסית והמערכת המדינית מטפלות בתופעה של הלבנת ההון בפרט. במסגרת זו, אם ה-OECD או 
ה-FATF, כוח משימה בינלאומי שמטפל ספציפית בתופעת הלבנת ההון, מגלים כי מערכת פיננסית במדינה מסוימת, או רשויות המדינה עצמן, אינן מטפלות באופן רציני בהלבנת הון, עלולות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת על אותם גופים ועל אותן מדינות.

קושי נוסף הוא מתן חסינות מפני העמדה לדין של אדם שגילה מרצון את ההון שהסתיר. קחו לדוגמה אדם שלפני 15 שנה ביצע עסקת סמים והסתיר את כספי העבירה בחשבון בשווייץ. אם אותו אדם היה מתוחכם, הוא ריבד וטשטש את מקור הכספים, בכך שפתח עוד חשבונות והעביר כספים ממקום למקום. כיום, כשאותו אדם יגיע לרשות המסים ויבקש לגלות מרצון את ההון המוסתר, ברור שהקושי שמוטל על כתפי אנשי החקירות ברשות המסים יהיה לגלות את מקורו האמיתי של הכסף. וכמובן, בכך שהם מסכימים שאותו אדם יגלה מרצון את ההון המוסתר, הם למעשה מסייעים, שלא מדעת, להלבנת הון שמקורו בעבירות חמורות. ההשלכות אגב חלות במיוחד על הבנקים, שמבחינתם עלולים, באישור רשות המסים, לקבל כספים שמקורם ברכוש אסור, ובכך לתרום להמשכו של תהליך הלבנת הכספים.

כלומר, רשות המסים מכניסה את עצמה למצב בלתי־אפשרי. מצד אחד - היא מזמינה את עבריין המס לגלות את מקור הונו, ולקבל חסינות מפני העמדה לדין פלילי בגין עבירות המס שביצע; מצד שני, במקרים מסוימים (גובה ההכנסה שהוסתרה, ביצוע עבירות הסתרה של הכספים ועוד), ניתן לראות בעבירות המס שבוצעו כעבירות מקור, מה שהופך את הרכוש כולו ל"רכוש אסור" - ואת החסינות מפני העמדה לדין לחסינות מפני עבירה של הלבנת הון.

לפיכך, במקום לקבוע חסינות על ביצוע של הלבנת הון, מציע הח"מ לדחות את מועד כניסתו לתוקף של התיקון לחוק איסור הלבנת הון, עד למיצוי מוחלט של נוהל הגילוי מרצון. בצורה כזו ישראל לא תמצא עצמה מתמודדת מול OECD ו-FATF, ולא תמצב עצמה כמדינה שמעניקה הקלות או חסינות בכל הנוגע להלבנת הון.

הכותב הוא מנהל מחלקת המיסוי ואיסור הלבנת ההון במשרד עורכי הדין זיסמן אהרוני גייר ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות