הגיע הזמן לחוק אנג'לים חברתי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגיע הזמן לחוק אנג'לים חברתי

חוק שיגרום לאיגום משאבים ייחודי של כספי מדינה, פילנתרופיה ואנשי עסקים - יגרום לעסקים לעבוד בשבילנו

כששואלים סטודנטים לתואר שני במינהל עסקים מהי לדעתם המטרה של עסק, רובם ככולם יענו: מיקסום רווחים לבעלי המניות. עם זאת, תמיד יהיה אותו אדם בודד שיאמר כי המטרה היא לייצר ערך כלשהו, לעשות משהו טוב עבור החברה.

כשמנסים לברר אילו עסקים חברתיים בישראל מצליחים לפתור בעיות חברתיות ואילו יוצרים אותם, מבינים שהעולם העסקי, במקרה הטוב, לא תורם לפתרון בעיות חברתיות, ובמקרה הפחות טוב - מייצר אותן. מדי יום אני פוגשת יזמים מופלאים עם רעיונות פורצי דרך לפתרון של בעיות חברתיות בוערות, אך רבים מהאתגרים הללו לא מתממשים - לא כי אין צורך או יכולת, אלא בעיקר כי, לטענתם, אין כסף.

האמת היא שיש כסף, והרבה, אולם אנשי עסקים לא משקיעים אותו בעסקים שפותרים בעיות חברתיות, בעיקר משום שהיחס בין התשואה שהעסקים האלה מבטיחים לסיכון שטמון בהם גורם למשקיעים להחליט כי רמת הסיכון גבוהה מדי, ולהשקיע בעוד אפליקציה שאינה בהכרח נותנת מענה לצורך משמעותי.

ניקח לדוגמה מוקדים טלפוניים - האחד מוקד "רגיל", שמעסיק סטודנטים בשכר מינימום, והשני מעסיק 170 אנשים בעלי צרכים מיוחדים שאיש אינו רוצה להעסיק - בשכר מינימום גם כן. בעסק הראשון יש מבנה הוצאות רזה שנועד למקסם רווח לבעלי המניות. בעסק השני יש הוצאות מיוחדות, "חברתיות", שנועדו לתמוך בעובדים בעלי הצרכים המיוחדים, ולאפשר להם לעבור את ההכשרה והליווי שהם זקוקים לה כדי להתמיד בעבודתם. בעסק הראשון הסטודנטים מתייחסים למקום העבודה כמקום זמני ומתחלפים חדשות לבקרים, ובשני כמעט כל עובד שעובר את תהליך ההכשרה וההתאקלמות זוכה לא רק למקום עבודה, אלא גם למשפחה, ונשאר בו שנים רבות.

מוקד טלפוני (למצולמים אין קשר לכתבה)
דניאל צ'צ'יק

מההיבט הכלכלי הטהור, אם יש לנו כסף להשקיע, כמובן שנבחר להשקיע בעסק הראשון, שעובד רק כדי שנרוויח יותר כסף. מנגד, לעסק השני יש ערך חברתי גדול, ולאורך זמן גם התשואה אמורה להדביק את זו של העסק הראשון - ואולי אפילו לעקוף אותה.

המדינה הבינה את זה וזיהתה את כשל השוק המימוני בעולם ההיי־טק. הפתרון שמצאה הוא יצירתי וחכם - חוק האנג'לים שמעודד משקיעים להשקיע בשלבים הראשוניים והמסוכנים שכרוכים בהקמת עסק, מקזז את ההשקעה שלהם מול רווחי הון עתידיים, ובכך מעודד את המשקיעים הפרטיים לקחת סיכון. הבונוס הוא שאותם אנג'לים פועלים באופן ממוקד ויצירתי לפתור בעיות חברתיות בתחומי התעסוקה, הפיתוח הכלכלי והטכנולוגיות המסייעות.

חוק כזה, שיגרום לאיגום משאבים ייחודי של כספי מדינה, פילנתרופיה ואנשי עסקים, הוא אחד המפתחות לכך שהמדינה שלנו תהיה משופעת בעסקים שיעבדו, לשם שינוי, בשבילנו.

בימים אלה אף פורסם מחקר שערך פרופ' יורם מרגליות מאוניברסיטת תל אביב, ביוזמת IVN (רשת הון סיכוי לישראל) וארגון ג'וינט, שבחן אם בשלו התנאים למתן הטבות מס לעסקים חברתיים ולמשקיעים בהם. המחקר עונה על כך בחיוב, ומוסיף כי יש להכיר בהוצאות עודפות של עסקים חברתיים, במטרה למשוך משקיעים עסקיים לתחום. פרופ' מרגליות מכוון למודל הבריטי של יזמות עסקית חברתית (Community Interest Company), שנחקק ב-2004, מעניק הטבות למשקיעים בדומה לחוק האנג'לים, וכולל כיום יותר מ-10,000 חברות שבחרו לפעול על פיו.

משרדי הממשלה צריכים להתגייס על מנת לקדם חקיקה של חוק עסקים חברתיים, כדי שבעוד עשור נראה אלפי עסקים חברתיים הפועלים כדי לתת מענה לצרכים שלא מקבלים כיום מענה בחברה הישראלית.

הכותבת היא מנהלת ההשקעות בארגון IVN, שמקדם עסקים 
חברתיים בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות