האקדמיה - גשר
 בין יהודים לערבים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו קיום

האקדמיה - גשר
 בין יהודים לערבים

כשם שהמטרה היא שהאוכלוסייה הערבית תצליח באקדמיה, ולא רק תהיה נוכחת בה, כך המטרה שלנו כמוסד להשכלה גבוהה היא לנצל את הזירה לייצירת הזדמנויות למפגשים חברתיים בין קבוצות ובין אינדיבידואלים

תגובות

דמיינו לעצמכם שני סטודנטים הלומדים במוסד להשכלה גבוהה בישראל לקראת אותו התואר. בקורסי החובה הם נפגשים כל שבוע, יותר מפעם אחת. בהמשך הדרך, מכיוון שתחומי העניין שלהם פחות או יותר חופפים, הם נתקלים זה בזה גם בקורסי בחירה. כך עברו חלפו להן שלוש שנים, לעתים גם ארבע, והאינטראקציה המשמעותית היחידה ביניהם היתה אמירת שלום או הנהון בראש. בכל זאת, הם מתראים הרבה.

אם נשאל על כך את הסטודנטים שלנו, קרוב לוודאי שהם יידעו על מה אני מדבר ויוכלו לחשוב על יותר מדוגמה אחת של פרצופים מוכרים מספסל הלימודים שהם פגשו מאות פעמים בשנים האחרונות, אך מעולם לא ממש שוחחו עמם.

דברים אלה אינם נאמרים כביקורת, אלא כנקודה למחשבה אודות תפקידה של האקדמיה. דמיינו שאחד משני הסטודנטים שעליהם דיברתי הוא יהודי והשני ערבי. איזו הזדמנות עצומה אנחנו מפספסים בשלוש השנים שבהן הם לומדים יחד, בלי שניצור עבורם נקודת מפגש להיכרות אמיתית, מעבר לאמירת שלום.

כולנו עסוקים בהנגשת ההשכלה הגבוהה לקבוצות אוכלוסייה שונות, בדגש על החברה הערבית. מוסדות ההשכלה הגבוהה פותחים את שעריהם בפני ערבים, יש תוכניות ממשלתיות שמקדישות לכך תקציבים ומשאבים, החברה האזרחית גם היא מעורבת ונותנת את ידה - והמספרים עולים עם השנים.

ואולם האחריות שלנו אינה מסתיימת בכך. כשם שהמטרה היא שהאוכלוסייה הערבית תצליח באקדמיה, ולא רק תהיה נוכחת בה, כך המטרה שלנו כמוסד להשכלה גבוהה היא לנצל את הזירה לייצירת הזדמנויות למפגשים חברתיים בין קבוצות ובין אינדיבידואלים. אנו מבקשים שיכירו, שילמדו האחד את תרבותו של האחר ויכבדו אותה.

אחרי כל התוכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית, מגיעות התוכניות להנגשת שוק העבודה לחברה הערבית. איך אנחנו מצפים שמעסיקים יהודים יעסיקו ערבים או להפך, אם אין כמעט נקודות מפגש ביניהם? הצומת היחיד שבו הם נפגשים במסדרונות האקדמיה כשווים מתבזבז, כי אף אחד לא חשב על הנושא לעומק ולא הבין את פוטנציאל ההשפעה העצום שיש לכך על החברה. איני מדבר על כך מתוך זווית של השכלה ותעסוקה, אלא מתוך זווית של היכרות ודו קיום שישליכו באופן חיובי על כל תחומי החיים.

תוכניות הידברות חברתית שמפגישות בין סטודנטים יהודים לערבים חייבות להתקיים בכל מוסד להשכלה גבוהה; אינטראקציות חברתיות שישלבו לא רק שיחות היכרות, אלא גם פעילות משותפת של הסטודנטים למען הקהילה. כך נוציא מתחת ידינו בוגרים שיכירו זה את זה, שיבינו זה את עמדתו של זה, שיהיו חלק מאותה חברה, ולא שתי קבוצות שונות בה.

הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית הדסה בירושלים

הפגנות באוניברסיטת חיפה ביום הנכבה
ירון קמינסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות