מצרים צועדת על קיבה ריקה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הון-מזרח תיכון

מצרים צועדת על קיבה ריקה

"גם אם נצטרך לחלוק פרוסת לחם בינינו כדי שאיש לא יצטרך לחיות בתנאים הללו, נעשה זאת"

6תגובות

בתחילת יולי מלאו שלוש שנים לכהונתו של נשיא מצרים, עבד אל־פתאח א־סיסי. בישראל צוין המועד בביקורו המתוקשר של שר החוץ המצרי, סאמח שוכרי, בניתוחים על היחסים ההדוקים עם מצרים, בציוני שבח על שיתוף הפעולה הביטחוני ובדיבורים מרניני לב על תהליך השלום שניצב בפתח.

באותה עת, באסואן שבדרום מצרים, יצאו השבוע מאות מורים להפגנה, במחאה על תנאי עבודתם. הם טוענים, ובצדק, שהממשלה הבטיחה להם כבר לפני שלוש שנים תוספת של 200% כ"תמריץ", ואף שגם במארס האחרון התחייב ראש הממשלה להעביר להם את הסכום המובטח, נראה שהוא נתקע במעלה הנילוס. המורים באסואן מאיימים שההפגנה, הגדולה ביותר מאז אוגוסט 2015, שבה הפגינו אלפי עובדי המכס והמסים, לא תסתיים בכך. אם ההבטחה לא תקוים, הם יישבתו עם תחילת שנת הלימודים. 200% נשמעים שיעור גדול, אבל למורה שמשתכר כ–100 דולר בחודש זוהי בסך הכל תוספת שתאפשר לו לקיים בקושי את משפחתו.

משרד האוצר המצרי אינו נגד המורים, הוא היה רוצה לקיים את ההבטחה, אבל הקופה ריקה. תקציב השנה הבאה, שאושר בסוף יוני (שנת הכספים במצרים מתחילה ביולי ומסתיימת ביוני), אינו נושא בשורות רבות למערכות החינוך, הרווחה והבריאות. כ–31% ממנו מיועדים לתשלום חובות, 24% למשכורות ו–22% לסובסידיות.

לפי החוקה, הממשלה מחויבת להקצות מדי שנה לפחות 4% מהתמ"ג לחינוך, 2% לחינוך גבוה, 3% לבריאות ו–1% למחקר, בנוסף לתשלום המשכורות ולתחזוקה שוטפת. לפי נתוני התמ"ג, היו שלושת התחומים הללו צריכים לזכות בתוספת של כ–61 מיליארד לירות מצריות (השער הרשמי הוא 8.76 לירות לדולר). ואולם הכיווץ הדרסטי בהכנסות המדינה יגרום לכך שפחות ממחצית השיעור הזה יגיע למשרדים הרלוונטיים, וכבר יש מי ששוקל להגיש תביעה נגד הממשלה על הפרת סעיפי החוקה.

מוכר פיתות בשוק בקהיר
MOHAMED ABD EL GHANY/רויט?

כדי לעמוד בדרישות החוקתיות, נאלצת המדינה לנקוט אמצעים חשבונאיים מעוותים, כמו להעביר לתחום הבריאות את הטיפול באיכות המים, שעליו אחראי משרד השיכון; להעביר למשרד הבריאות את חלק התקציב היחסי ממשרד השיכון; לקרוא לאחריות החדשה בשם "רפואה מונעת", ובכך להציג מצב כאילו הממשלה משקיעה יותר בבריאות.

על בנייתם של בתי חולים חדשים ומשוכללים שנדרשים בהתאם לגידול באוכלוסייה - בכל חצי שנה נוספים כמיליון נפש - או על בתי ספר שיוכלו לקלוט את הגידול באוכלוסייה, אין מדברים. אזרחים יודעים שפשוט אסור להם להיות חולים, לא רק משום שאין די מיטות עבורם, אלא שגם אם יצליחו להתקבל לאשפוז, רמת הטיפול, ההיגיינה והטכנולוגיה העתיקה יבטיחו שבמקום המחלה שבגללה אושפזו הם עלולים לצאת עם תיק רפואי עבה בהרבה.

הצבא ושירותי הביטחון הם היחידים שנהנים מתקציב כמעט בלתי מוגבל ובלתי מפוקח. הפרלמנט אינו רשאי לדון בסעיפי תקציב הביטחון ועליו לאשרו כחבילה אחת. אף שלצבא יש מקורות הכנסה "פרטיים", כמו מפעלי ייצור ונכסי דלא ניידי, הוא פועל כאילו תקציב המדינה הוא מקור הכנסתו היחיד.

א־סיסי מתואר אמנם כ"נשיא הפרויקטים הגדולים", כמו חפירת השלוחה של תעלת סואץ, התוכנית לבניית חצי מיליון יחידות דיור ותכנון תשתית הגרעין לצרכי חשמל. אלה אמנם פרויקטים חשובים, אבל פירותיהם הכלכליים רחוקים מהבשלה. שלוחת התעלה הושלמה בזמן שיא, וכבר הספיקה לאכזב את תחזית ההכנסות שנצפתה מבנייתה, בעיקר בשל צמצום תנועת הסחר הימי. מתוך חצי מיליון הדירות הוקמו השנה 12 אלף דירות, ועד סוף 2017 צפויות להיבנות עוד 20 אלף יחידות. זהו קצב שאינו מתאים לאוכלוסייה בת כ–91 מיליון נפש, ועד שייבנו כל חצי מיליון הדירות יהיה צורך בעוד חצי מיליון לפחות.

אשר לפרויקט הגרעין, אחרי שיאושרו התוכניות והמפרטים הטכניים צפויות לעבור לפחות עשר שנים עד שהכור בדבעה שבקרבת אלכסנדריה ייבנה, ועד אז תצטרך מצרים לשלם את חשבון האנרגיה העצום, שאת חלקו מממנת סעודיה.

בינתיים יש צורך לממן את "השוטף", שרק תופח. בשבוע שעבר דיווח משרד האוצר על הצלחה בגביית רוב המס מנישומים. הסכום מגוחך, רק כ–90 מיליארד לירות (כ–9 מיליארד דולר) ממס הכנסה ועוד כ–110 מיליארד לירות ממסי מכירות. בסך הכל צפויות ההכנסות להסתכם השנה בכ–750 מיליארד לירות, לעומת כ–900 מיליארד לירות בסעיף ההוצאות.

כדי לגשר על הפערים, תבקש מצרים הלוואה מקרן המטבע הבינלאומית בסך 5–10 מיליארד דולר - סכום עתק, אבל טיפה בים הצרכים של מדינה שחובה החיצוני נסק ברבעון השלישי של השנה ל–53.4 מיליארד דולר, לעומת 47.7 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

א־סיסי התחייב להילחם בעוני, במחסור בדיור ולשפר את רמת החינוך. "גם אם נצטרך לחלוק פרוסת לחם בינינו כדי שאיש לא יצטרך לחיות בתנאים הללו, נעשה זאת", הצהיר. "איננו יכולים להמשיך כך". דברים כדורבנות, שלעומת קודמיו מבהירים עד כמה הוא מודע למצבה הקשה של מצרים. הבעיה היא שגם אותה פרוסת לחם שהוא מוכן לחלוק עם כולם אוזלת והולכת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות