כחלון ושטרום עשו את שלהם - אבל רק בידי הציבור הכוח לחולל שינוי בשטח - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כחלון ושטרום עשו את שלהם - אבל רק בידי הציבור הכוח לחולל שינוי בשטח

הישראלים הם אלה שביכולתם להביא לכך שדו"ח ועדת שטרום והמהלכים שמקדם שר האוצר כחלון, יעברו מקריאת כיוון - למהפכה

תגובות

נראה כי מסקנות ועדת שטרום להגברת התחרותיות בענף הבנקאות, שהוצגו באחרונה, יגרמו לכמה אנשים לאכול את הכובע - אם אכן יקרמו עור וגידים - שכן מדובר במהפכה של ממש. המלצות הוועדה מציעות שורה של צעדים שיגבירו את התחרות על כיסו של הצרכן השמרן בתחום הבנקאות, ויסללו את הדרך לכניסת שחקנים חדשים כמו אגודות אשראי ובנקים קואופרטיביים.

מסקנות הוועדה, לכשיאומצו על ידי הממשלה, יחד עם כמה צעדים משלימים שיתנו מענה הוליסטי לפתיחת שוק הבנקאות לתחרות, הן ניצחון גדול לשר האוצר, משה כחלון, שסימן בקמפיין הבחירות שתי מטרות עיקריות: משבר הדיור והריכוזיות בבנקים. התמקדותו של כחלון ברפורמה בבנקאות אינה מקרית. בנקאות היא אחד הענפים החשובים במשק, הן בתפקיד שהיא ממלאת בכלכלה הלאומית והן בחשיפה של כל אחד ואחת מאתנו אליה - ובמיוחד משקי הבית והעסקים הזעירים והקטנים. השירותים הבנקאיים הרבים שאנחנו משתמשים בהם ושמשפיעים על חיינו כמעט מדי יום ביומו, הם יקרים, יקרים מדי.

אין זה סוד כי העמלות שגובים הבנקים בישראל מוגזמות. זאת ועוד, המחיר שאנחנו נאלצים לשלם בגין אשראי גבוה לאין שיעור מהריבית, או נכון יותר לומר, מ-0% הריבית שאנחנו מקבלים עבור הפיקדונות שלנו. המבנה המונופוליסטי של הענף מעניק לבנקים כוח גדול מדי על חשבוננו.

עם זאת, מערכת היחסים שלנו מול הבנקים נותרה פסיבית לחלוטין. ישראלים אינם נוהגים לעבור בנק, גם כשהיתרונות הכלכליים בכך ברורים לחלוטין. רובנו מקבלים את הבנק כגזירת גורל - החלטה שקיבלנו אי־שם בשנות העשרה המאוחרות שלנו, ושתלווה אותנו עד הקבר. בעולם דינמי כל כך, אין לגישה הזאת כבר שום הצדקה.

הקיבעון המחשבתי שלנו אינו מסתכם בבחירה בין הבנקים, אלא קשור גם לאופן שבו בנקים פועלים ומתנהלים. כל הבנקים בישראל - ובוודאי שהגדולים בהם - נראים אותו הדבר. הם מספקים את אותם השירותים, גובים את אותם המחירים פחות או יותר, ומנהלים את אותה מערכת יחסים לא־שוויונית עם לקוחותיהם.

הבנקאות הקואופרטיבית פועלת לפי סט ערכים של הוגנות, שקיפות, שוויון ודמוקרטיה, ומהווה כבר כ-25% מהבנקאות העולמית. ובישראל? 0%. במדינות אחרות הטכנולוגיה משנה סדרי עולם ומעבירה חלק מתפקידי הבנקים המסורתיים לחברות מתחום הפינטק. אבל אומת ההיי־טק, על כל החדשנות שבה, מתגלה שמרנית ומקובעת יותר מכל שאר האומות כשזה מגיע לשירותי הבנקאות.

כעת ישנו, בפעם הראשונה, סיכוי אמיתי לשינוי. מסקנות ועדת שטרום, יחד עם מחויבותו של שר האוצר להביא את בשורת הרפורמה, יכולות להיות משב רוח רענן ולהביא לשינוי הכל־כך מיוחל. הדרך ליצירת תחרות אפקטיבית היא באמצעות גיוון המערכת הפיננסית ועידוד הקמה של גופים, שבסיס הפעילות שלהם שונה ושאינם פועלים רק למקסום רווחיהם. גופים הפועלים במודל של פעילות פיננסית קואופרטיבית, שבהם לקוחות השירותים הם גם חברי הקואופרטיב והבעלים שלו, ושיש להם שליחות חברתית של פיתוח מקומי וקהילתי, הם המפתח ליצירת השינוי הנדרש.

אבל השחקן המשמעותי ביותר נותר הציבור. רק האמון שהציבור הישראלי נתן במפעילי הסלולר הווירטואליים הביא להצלחת הרפורמה בשוק התקשורת. הישראלים הם אלה שביכולתם להביא לכך שדו"ח ועדת שטרום והמהלכים שמקדם שר האוצר כחלון, יעברו מקריאת כיוון - למהפכה. על כל אחד ואחת מאתנו לבחון את יחסינו עם הבנקים בעיניים מפוכחות וביקורתיות, להשוות תנאים ומחירים, ולקבל החלטות באופן רציונלי ומושכל - ולא מתוך הרגל, אדישות או קיבעון מחשבתי. כך יוכל כל אחד מאתנו לחסוך מאות ואלפי שקלים, למצות טוב יותר את הפוטנציאל הכלכלי שלו, ולתרום לאחד התהליכים המשמעותיים ביותר שהמשק הישראלי עתיד לעבור.

הכותב הוא עורך דין
 ויו"ר הוועד המנהל של אופק,
 המקדמת הקמת בנק קואופרטיבי בישראל

בלומברג
בלומברג
בלומברג
בלומברג



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות