גם פגועי הנפש במגזר הערבי זקוקים לעזרה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם פגועי הנפש במגזר הערבי זקוקים לעזרה

שירותי התמיכה והתעסוקה לפגועי הנפש באזור המשולש מועטים וכוללים מפעל מוגן בודד, שלושה מועדונים חברתיים ופעילות של עמותת אנוש

4תגובות

המושג "נכות על בסיס נפשי" נחשב עד לפני כחמש שנים לטאבו בחברה הערבית־ישראלית. מנתוני המוסד לביטוח לאומי, שעובדו במחקר שעשה הג'וינט, עולה כי הקבוצה הגדולה ביותר מבין מקבלי קצבאות נכות כללית של המוסד (כפוף לאחוזי הנכות) הם "מתמודדים עם פגיעות נפשיות". קצבת נכות כללית לפגועי נפש נעה בין 1,000 ל–2,400 שקל בחודש. חלוקת הקבוצה מראה כי מבין כל מקבלי הקצבה, ערביי ישראל מונים 8% בלבד (נמוך משמעותית מחלקם באוכלוסייה), זאת לעומת האוכלוסייה היהודית, שמקבלת כ-66% מהיקף קצבת נכות נפשית.

ניסוי ארבע־שנתי שנערך בשיתוף האגף לשירותי בריאות נפש במשרד הבריאות התמקד באזור המשולש (עם אוכלוסייה של 32 אלף אזרחים) במטרה להעריך את היקף הבעיה. באזור ישנם 16 יישובים ערביים מוכרים ושתי עיריות מעורבות. התחבורה הציבורית במשולש בעייתית ומקשה על פגועי הנפש לקבל טיפול בשני מוקדים עיקריים — בית החולים שער מנשה ומרפאה לבריאות הנפש בטייבה. המרפאה בטייבה קורסת תחת הלחץ ועומס הפניות בגלל כוח אדם מצומצם, בעוד ששער מנשה מצליח לתת טיפול סביר. שירותי התמיכה והתעסוקה לפגועי הנפש באזור המשולש מועטים וכוללים מפעל מוגן בודד, שלושה מועדונים חברתיים ופעילות של עמותת אנוש.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק ביולי 2014, לבקשת ח"כ חנין זועבי, את מצב מרפאות הנפש והשלוחות ביישובים ערביים. הבדיקה נעשתה לקראת המעבר לרפורמה בבריאות הנפש, במסגרתה רוב שירותי בריאות הנפש עברו מאחריות משרד הבריאות לאחריות קופות החולים. מהמחקר עלה שאין בידי משרד הבריאות מידע מלא על היקף השירות במרפאות, ושחלק מקופות החולים (מכבי ולאומית) לא הפעילו שירותי בריאות נפש במגזר הערבי. למרכז המחקר דווח על 11 מרפאות נפש בישובים ערביים ועל 13 שלוחות הפועלות כחלק ממרפאה באופן מוגבל. ברור שזו אינה כמות מרפאות מספקת לאוכלוסייה המונה כיום 
כ–21% מתושבי ישראל, שהם כ–1.72 
מיליון אזרחים.

החברה הערבית־ישראלית היא חברה מסורתית באופייה, והדת המרכזית מבין שלוש הדתות של הערבים בישראל היא האסלאם (84%). רבים מערביי ישראל מתייחסים לנושא הנכות הנפשית בצורה שלילית וסטיגמטית. לפי פרופ' עמירם רביב וזהבה סולומון, אין מספיק מודעות אצל ערביי ישראל לנכות הנפשית. בגלל דאגה לכבוד המשפחה, רבים לא מזדרזים להיחשף לטיפולים פסיכולוגיים.

מרכז קהילתי לבריאות הנפש
טס שפלן

משפחותיהם של נפגעי הנפש בקרב ערביי ישראל ציינו, במסגרת הניסוי במשולש, כי אינם מקבלים הדרכה, תמיכה או ליווי בהתמודדותם עם בן משפחתם — למרות נכונותם לקבל מידע ולסייע. הקמת מערך הסברה ברשויות הערביות יוביל לפתיחות רבה יותר כלפי פגועי הנפש בחברה הערבית. ההסברה מוטלת על משרד הבריאות, ועליה להיעשות באמצעות מדריכים ורופאי משפחה בקהילה הערבית באופן אישי וישיר — ולא רק באמצעות פרסומים בתקשורת. פגועי נפש סובלים גם מהפגיעה וגם ממעמד נחות בחברה הערבית־ישראלית. צריך לזרז את הטיפול ולהקל עליהם בהגברת המודעות למען חברה מתוקנת ובעלת ערכי 
יסוד בסיסיים.

ד"ר ביצור הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א) ומומחה לגרונטולוגיה

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות