עתיד המדינה - בתעשייה; מערכות החינוך צריכות לנהוג בהתאם

המטרה שלנו היא להכין לדור הבא עתיד מקצועי והשתכרותי בטוח ומספק. הניסיון לייצר 100% אקדמאים עיוניים רק מרחיק אותם מהעתיד הזה; סטף ורטהיימר, תעשיין ומקים אזור התעשייה תפן בגליל, מברך על מעבר בתי הספר המקצועים ממשרד הכלכלה לידי משרד החינוך

סטף ורטהיימר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תלמידי בית הספר אורט התעשייה האווירית בלוד
תלמידי בית הספר אורט התעשייה האווירית בלודצילום: עופר וקנין

"זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה", אמר הנביא ירמיהו.

אני זוכר היטב את הימים שבהם דורדר החינוך המקצועי והטכנולוגי עד לחיסול כמעט מוחלט. כעת, עם ההחלטה להעביר את בתי הספר המקצועיים של משרד הכלכלה לרשות משרד החינוך, ברצוני לומר תודה.

תודה לדורי דורות של אנשי המשרד בעל השם המתחלף ביותר בישראל: משרד העבודה, משרד המסחר והתעשייה, משרד התמ"ת וכיום משרד הכלכלה. אנשים נפלאים, שעשו ועודם עושים מלאכת קודש נפלאה. תודה על כל השנים שהחזקתם את לפיד החינוך המקצועי במדינת ישראל, גם אם עמם אורו, כדי שלא יכבה. תודה שנתתם בית לאותם תלמידים שמשרד החינוך כבר לא רצה בהם, תודה שנתתם מקלט לערכים של יצרנות ויצירתיות שנפש כולם קצה בהם.

כעת, כשאתם מעבירים את לפיד החינוך המקצועי למשרד החינוך — ואני יודע שההעברה הזאת לא נעשית ללא מאבקים ומהלומות כנהוג בעולם הציבורי שלנו — זהו גם הזמן לאחל בהצלחה למשרד החינוך.

אני עוקב בשמחה אחרי השינוי המבורך שעובר על משרד החינוך בשנים האחרונות. מנכ"לית המשרד, מיכל כהן, וסמנכ"ל טכנולוגיה, עופר רימון, מובילים שינוי מהותי ביחסו של המשרד לחינוך המקצועי והטכנולוגי בבתי הספר. שינוי שהתחיל עוד בתקופת כהונתו של שר החינוך הקודם, שי פירון.

הניסיון לעצב מחדש את החינוך הטכנולוגי לתלמידים מכל רמות היכולת, הקמתו של אגף הסמכות, גיבוש תוכניות להכשרת מורים־מייסטרים ללימודי טכנולוגיים מעשיים ועוד — כל אלה הם צעדים שיעשירו את שוק העבודה שלנו בעובדים מיומנים וגאים ביכולת שלהם ליצור ולהתפרנס בכבוד.

תלמידי אורט לומדים רובוטיקהצילום: תומר אפלבאום

אבל בעת הזו יש גם לדאוג ולהזהיר. משרד החינוך חייב לקלוט את תלמידי החינוך המקצועי יחד עם הערכים שעליהם מושתת חינוך זה. אמנם מערכת זו התכווצה והידלדלה מאוד בשנים האחרונות, נכון שאין צורך בשתי רשויות חופפות שיעסקו בחינוך, ונכון שלמשרד החינוך יש את הכלים החזקים יותר כיום לפתח, להפעיל ולנהל חינוך איכותי, אבל אנשי משרד החינוך חייבים לאקלם לתוך המשרד את עקרונות החינוך הדואלי — כפי שנעשה הדבר במדינות מפותחות רבות, ועבור נוער בעל יכולות חזקות.

במשרד החינוך חייבים להבין כי הקשר לעולם העבודה שבחוץ לא צריך להיות ברירת מחדל לתלמידים נושרים, שמעסיקים אותם באיזה מפעל רק כדי שלא יפריעו למורים ולתלמידים בכיתה.

החינוך הדואלי מציע גישה חינוכית המשלבת את מעשיות העולם שבחוץ עם הפדגוגיה של בית הספר. זהו חינוך התנסותי, חווייתי ומקצועני שמתאים לנטיותיהם של תלמידים רבים — הרבה יותר מאשר שינון ריק של חומר עיוני בין ארבע קירות הכיתה. את הגישה המרכז־אירופית הזאת יש לאמץ ככלי פדגוגי וכמנוף להגברת הצמיחה והפריון במשק.

נקודה נוספת אחרונה. עתה, כשמשרד החינוך נותן שוב מקום מוערך לחינוך המקצועי, עליו להשלים את המהלך ולהפסיק להתייחס לבתי הספר התיכוניים כמכינה לקראת לימודים אקדמיים. העולם, שלקראת חיים בהצלחה בו אנחנו מנסים לחנך את צעירינו, הוא גדול ורחב. המטרה של כולנו היא להכין לצעירים של הדור הבא עתיד מקצועי והשתכרותי בטוח ומספק. הניסיון לייצר 100% אקדמאים עיוניים נועד לכישלון, והוא רק מרחיק אותם מהעתיד הזה.

יש להבין, העתיד של המדינה תלוי בתעשייה, בעיקר בתעשיות מוטות היצוא, לא פחות מאשר בביטחון. זאת היכולת שלנו להיות עצמאים, כאן טמון הסיכוי להשאיר את דור הצעירים על כל גווניו איתנו. אני מקווה שהמהלך הזה יחזק את הגשמת המטרה הזאת.

הכותב הוא תעשיין, מקים אזור התעשייה תפן בגליל, מייסדם של המפעלים ישקר וטכנולוגיית להבים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker