קרנות הגידור לא צריכות רגולציה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קרנות הגידור לא צריכות רגולציה

בישראל פועלות כ–100 קרנות גידור כשהיקף הנכסים המנוהלים בהן מסתכם ב–3–3.5 מיליארד דולר, ומחצית מהנכסים מוחזקים בכ–13 קרנות גידור בלבד; האם נחוץ רגולטור ומי בכלל יהיה כפוף אליו?

תגובות

באחרונה נשמעו קריאות לפיקוח על קרנות הגידור בישראל. אנו ממליצים לעצור ולחשוב אם הדבר נדרש בעת הזאת. רגולציה אינה הפתרון לכל בעיה, ובמקרה של קרנות הגידור, ספק רב אם בכלל יש בעיה. על כל פנים, כשדנים בשאלה אם נדרשת רגולציה כדי לפתור כשל שוק מסוים — יש לבדוק תחילה את התועלת שתופק בעקבות החלת הרגולציה, ביחס לעלויות שייגרמו בהכרח עקב החלתה.

אם ניישם כלל בסיסי זה במקרה של קרנות הגידור — אין לנו ספק שהנזק הכרוך בהחלת משטר רגולטורי על קרנות הגידור גדול לאין שיעור מהתועלת שתופק מכך, באופן שעלול להביא לקריסת הענף.

רגולטור אינו יכול, ואף אינו צריך, לפקח על כל פעילות פיננסית באשר היא. רגולציה נדרשת במקום שבו קיימים כשלי שוק. ענף קרנות הגידור הוא ענף לגיטימי וחשוב, התורם לפיתוחם של שוקי ההון בעולם, בין השאר במקצועיות שמביאים אתם מנהלי קרנות הגידור, בתרומתם לגיוון ההשקעות, לנזילות ולהיקפי מסחר. בהקשר זה חשוב לזכור שלא מדובר בתחום הנמצא מחוץ או מעל החוק, חלילה, אלא בתעשייה הפועלת על פי דיני החוזים, הנזיקין, העונשין, הגנת הפרטיות ועוד, כך שלחלוטין לא ניתן לומר שציבור המשקיעים בקרנות אלה אינו מוגן. בישראל מדובר בענף צעיר וקטן יחסית, שטרם ניכרים בו כשלי שוק מובנים הדורשים התערבות רגולטורית.

לפי פרסומים מתחילת 2016, בישראל פועלות כ–100 קרנות גידור כשהיקף הנכסים המנוהלים בהן מסתכם ב–3–3.5 מיליארד דולר, ומחצית מהנכסים מוחזקים בכ–13 קרנות גידור בלבד. על פי ממצאי מחקר מ–2016, שבחן את השפעת החלת רגולציה על ענף קרנות הגידור בארה"ב, אסדרת התחום גרמה להוצאות כבדות והשקעת זמן רב בהטמעת הרגולציה ובבניית מנגנוני בקרה פנימיים, שפגעה ברווחיות הקרנות והערימה חסמי כניסה לענף.

קרנות הגידור אמנם אינן כפופות באופן ישיר לפיקוח רגולטורי, אך הן אינן פועלות בוואקום רגולטורי. הן נדרשות לעמוד בחובות ספציפיים הנובעים מדיני ניירות ערך, וקשורות באופן הפעולה שלהן ובמספר המשקיעים במסגרתן. בנוסף, לאור העובדה שגם בתי ההשקעות בישראל משקיעים בקרנות הגידור בישראל, אותן קרנות נדרשות לעמוד בכללים ודרישות רגולטוריות ישראליות.

בורסה ניירות ערך ת"א
בלומברג

מבט משווה לארה"ב מעלה כי גם שם אסדרת תחום קרנות הגידור לא היתה מובנת מאליה, והפיקוח על התחום הוחל רק בשנים האחרונות, לאחר שהסתבר שהיקף פעילותן של הקרנות עלול לגרום לנזק סיסטמטי לשוק.

על פי הרגולציה בארה"ב, קרנות גידור המנהלות נכסים בשווי נמוך מ–150 מיליון דולר, פטורות מחובת רישום ברשות ניירות ערך האמריקאית ומרובה המוחלט של הרגולציה. כך שאף אם נחיל את האסדרה האמריקאית על השוק הישראלי, ייצא שמעט מאוד קרנות גידור יהיו כפופות לפיקוח.

גבאי הוא ראש תחום ני"ע ורגולציה פיננסית במשרד ברנע ושות', ולשעבר הממונה על האכיפה ברשות ני"ע; 
מלול היא עו"ד במשרד ועבדה 
במחלקת השקעות ברשות ני"ע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות