רק הטלת אחריות אישית על הקבלנים 
תמנע תאונות עבודה - זירת הדעות - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רק הטלת אחריות אישית על הקבלנים 
תמנע תאונות עבודה

מיהו אותו מנהל עבודה שהחוק הטיל על כתפיו אחריות כה גדולה לשמירה על שלומם וחייהם של עובדים?

תגובות

מאות פועלי בניין נהרגו בתאונות עבודה בישראל בשנים האחרונות. המצב המשפטי הקיים, המאפשר לקבלנים לגלגל את אחריותם על מנהלי העבודה שהם עצמם מעסיקים - מנציח את הבעיה.

בפברואר אירעה באשדוד תאונה מחרידה. יין צונגואי, פועל בניין בן 51 מסין, עמד על פיגום בקומה החמישית של אתר הבנייה שבו עבד, ונפל אל מותו מגובה של 15 מטר.

הוראות הבטיחות בעבודה מחייבות לקשור כל פועל העובד בגובה כזה לרתמה, אך צונגואי לא היה קשור. לכן, כשמעד ואיבד את שיווי משקלו - דבר לא יכול היה להצילו. שמו התווסף לרשימה העצובה של מאות פועלי הבניין שנהרגו בשנים האחרונות באתרי בנייה בישראל.

אתר בנייה באשדוד שבו אירעה תאונת עבודה. "מנהל הפרויקט לא נכח במקום כאשר התרחש האירוע"
אילן אסייג

חקירה העלתה ליקויי בטיחות במקום, אך הקבלן הראשי הפנה אצבע מאשימה אל מישהו אחר: "מנהל הפרויקט לא נכח באתר כאשר התרחש האירוע", נכתב בהודעת הנהלת החברה.

הטלת אשמה במנהלים בשטח היא תגובה אופיינית לתאונות עבודה בישראל. המקור החוקי לכך מצוי בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה) התשמ"ח־1988, הקובעות כי מרגע שקבלן ראשי מינה מנהל עבודה לאתר, האחריות ליישום דרישות הבטיחות בעבודה באתר הבנייה עוברת למנהל העבודה, ואילו הקבלן הראשי (מבצע הבנייה) משתחרר למעשה מהאחריות כמעט לחלוטין.

לפיכך מתבקשת השאלה: מיהו אותו מנהל עבודה שהחוק הטיל על כתפיו אחריות כה גדולה לשמירה על שלומם וחייהם של עובדים? למעשה, מנהל עבודה הוא אינו גורם דומיננטי במיוחד, אלא בסך הכל מנהל זוטר המועסק על ידי הקבלן הראשי ותלוי בו לחלוטין לפרנסתו ולעתידו, והוא בעל השפעה מוגבלת ביותר על המתרחש באתר הבנייה. האם מנהל עבודה כזה, המגלה ליקויי בטיחות הדורשים הפסקת עבודה מיידית, יתעמת בכל מצב עם האיש שמשלם את שכרו (הקבלן הראשי), תוך סיכון פרנסתו?

הגורמים היחידים שבסמכותם לקבל החלטות לגבי נושאי הבטיחות בעבודה באתרי בנייה הם הקבלנים הראשיים, הדירקטורים ונושאי המשרה שלהם. הבעיה היא שכל הגורמים האלה נעדרים מוטיבציה כלכלית אמיתית לאכוף את חוקי הבטיחות. וזאת, כאמור, מכיוון שמרגע שמונה מנהל עבודה - השתחררו אלה כמעט לגמרי מאחריותם.

את התוצאה הבלתי נמנעת של מצב זה ניתן לראות באתרי בנייה ברחבי הארץ: הם מוחזקים ברמה ירודה, עם אכיפה מינימלית של דרישות חוקי הבטיחות בעבודה, ומענה מינימלי למפגעים ולסיכונים; באתרים רבים, פועלי הבניין עובדים ללא ציוד מגן אישי, או תוך שימוש חלקי ורשלני בציוד כזה; הנהלות של חברות קבלניות רבות, דירקטורים ונושאי משרה ככלל אינם מתעניינים בנושאי בטיחות בעבודה, ואינם סבורים שהתחום הזה נוגע להם.

בעקבות מותו של צונגואי הורה משרד הכלכלה, בצעד מבורך, לסגור את אתר הבנייה שבו אירעה התאונה. ואולם הסתמכות על פעילות פיקוח חיצונית אינה מומלצת, בלשון המעטה. במשרד הכלכלה יש 17 פקחים בסך הכל שאמורים לפקח על כ–12 אלף אתרי בנייה ברחבי הארץ. בנסיבות כאלה, הסיכוי שייאכפו חוקי הבטיחות באופן אפקטיבי - גם כשלא מתרחשים אסונות - קלוש ביותר.

שינוי אמיתי במצב יבוא רק מאכיפה פנימית, שהמוטיבציה שלה כלכלית, פלילית ואישית. יש לתקן את חוקי הבטיחות בעבודה, באופן המטיל אחריות פלילית (קנסות ומאסרים) על קבלנים ראשיים, ומנהליהם - ביחד ולחוד עם מנהלי העבודה שמינו.

שחרורם של קבלנים ראשיים מאחריותם אינו צודק, אינו חכם ומנציח התרחשות של תאונות העבודה קשות, כמו זו של יין צונגואי.

בוטון הוא מומחה בתחום הבטיחות בעבודה זה יותר מ–20 שנה, 
אהרונסון הוא עורך דין ומומחה 
במשפט מסחרי ותאגידים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם