ישראל מזניחה 
את המימון הזעיר

על הממשלה לנקוט צעדים נוספים לפיתוח התחום ולתת ערבות לבנקים כדי שאלו יתנו לארגונים חברתיים אשראי מסובסד להלוואות לאוכלוסיות מודרות

חגית רובינשטיין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חגית רובינשטיין

ב–2006, בדיוק לפני עשור, זכה פרופ' מוחמד יונס בפרס נובל לשלום על הקמתו ופעילותו של בנק גראמין בבנגלדש. מאז צמחה תעשיית המימון הזעיר (מיקרו־פייננס) העולמית בקצב שנתי של כ–20% וכיום היא כוללת אלפי ארגונים (ממוסדות ללא כוונת רווח ועד בנקים מסחריים), עם עשרות מיליוני לקוחות.

הצורך במימון זעיר טמון בנתוני הבנק העולמי: לכ–2.5 מיליארד איש בעולם אין חשבון בנק במוסד פיננסי פורמלי. כמו כן, יותר ממיליארד איש חיים מהכנסה של פחות מ–2 דולרים ליום. אוכלוסייה זו אינה יכולה לצבור נכסים ולקבל אשראי מהבנק, מציאות המונעת מרבים לשפר את מצבם. לפער הזה נכנס המימון הזעיר — הנגשת שירותים פיננסיים לאוכלוסיות מודרות, המסייעת לשפר את הכנסתן, ליצור יציבות בחייהם ולהפחית את רגישותם לאירועים חיצונים. אין פלא, אם כן, שבעשור האחרון הפכו ארגונים בינלאומים את המימון הזעיר לכלי ההתערבות המועדף במאבק בעוני.

בישראל 2016, קרוב ל–10% מהאוכלוסייה הם מודרי אשראי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ל–3% ממשקי הבית אין חשבון בנק, וכחצי מיליון מלקוחות הבנקים הם בעלי חשבונות מוגבלים. למרות זאת, שוק המימון הזעיר המקומי קטן מאוד ולא מעניק פתרון מספק לאוכלוסייה זו. ההיצע השנתי של גופים במדינה המעניקים אשראי זעיר (הלוואות עד 100 אלף שקל) לאוכלוסייה מודרת (לא כולל גמ"חים), הוא כ–5,000 הלוואות בלבד — פחות מ–1% מהפוטנציאל. כדי לפתח את פעילות המימון הזעיר המקומית יש ליצור סביבה רגולטורית תומכת.

שר האוצר, משה כחלון, ושר הכלכלה, אלי כהן
משה כחלוןצילום: מיכל פתאל

בסוף מאי ציינה העמותה לפיתוח כלכלי קורת עשור לפעילות המימון הזעיר שלה, בכנס שעסק בפיתוח התחום בישראל. קורת מפעילה תוכניות מימון זעיר של אשראי בנקאי וחוץ־בנקאי, המסייעות לאוכלוסיות מודרות (בעיקר נשים) לממן ולפתח מקורות פרנסה עצמאיים. תוכניות המימון הזעיר של קורת תמכו בעשור האחרון ב–7,000 עסקים זעירים עם 9,000 הלוואות בסכום כולל של 85 מיליון שקל.

בכנס התכנסו לראשונה יחדיו בכירים מהמגזר הציבורי, שמובילים את המהפכה בתחום האשראי החוץ־בנקאי עם ארגוני המגזר השלישי שעוסקים במימון זעיר, ונדונו השלכות של יוזמות החקיקה בתחום והגברת התחרותיות במגזר הפיננסי על שוק המימון הזעיר המקומי. עו"ד יואל בריס, יו"ר צוות בריס להסדרת פעילות פיננסית חוץ־מוסדית, תיאר את הרגולציה שמקדם הצוות, ובתזמון מדהים ציין כי החודש הוועדה תצא עם שימוע ציבורי למקטע החוק שמתייחס להסדרת פעילותם של אגודות אשראי וחיסכון וגמ"חים.

כיום יש כמה נושאים שנמצאים בתהליך הסדרה וחקיקה: הכנסת תחום המימון הזעיר לפיקוח, במטרה ליצור לגיטימציה לתחום ולהגן על לקוחות; העלאת תקרת הריבית המותרת על הלוואות והכללתה על כלל נותני האשראי, לצורך כיסוי העלות והסיכון הגבוהים הכרוכים במתן אשראי זעיר לאוכלוסיית מודרות; מתן אישור לנותני אשראי חוץ־בנקאי לגייס אג"ח בשוק ההון ולפתוח מקורות מימון לא פילנתרופיים; ומתן אישור לגוף חוץ־בנקאי לקבל פיקדונות — רבים אינם חוסכים בגלל רתיעה מבנקים מסחריים ואין להם מקומות אלטנרטיביים לחסוך.

ואולם על הממשלה לנקוט צעדים נוספים לפיתוח התחום ולתת ערבות לבנקים כדי שאלו יתנו לארגונים חברתיים אשראי מסובסד להלוואות לאוכלוסיות מודרות, וכן לתמוך בארגונים אלו במימון התפעול שלהם. כמו כן, הבנקים יוכלו לתת הלוואות באופן ישיר ללקוחות מודרים פיננסית דרך הקרן למודרי אשראי המתוכננת על ידי האוצר. אם וכאשר השינויים והצעות החוק ימומשו, נזכה לראות תוך כמה שנים תעשיית המימון הזעיר משגשגת בישראל - ואלפי אזרחים יוכלו לשפר את מצבם הכלכלי.

הכותבת היא סמנכ"לית עמותת קורת ומי שמובילה את תחום המימון הזעיר בישראל

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker