תנאי העבודה של המתמחים מסכני חיים

מערכת הבריאות הישראלית סובלת ממחסור בתקנים, עובדה היוצרת עומס אדיר על הנושאים בנטל. יתר על כן, מדובר בתרבות ארגונית שהשתרשה, ולפיה מערכת הבריאות משיתה על החוליה החלשה - המתמחים - את הטיפול בעומס המצטבר

שרון טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

כשמדברים על חוליי מערכת הבריאות, נוהגים לנופף בתמונת "הזקנה במסדרון". מעטים מנופפים בתמונה אחרת, התמונה בה 20 מטופלים מאושפזים בחדריהם, אך לא יכולים לזכות לטיפול ראוי מכיוון שרק מתמחה אחד אמון במשך הלילה על רווחתם. המתמחה הזה עובד 26 שעות רצופות במשמרת.

מאבק המתמחים הציף לאחרונה את סוגיית תנאי עבודתם והדרכים האפשריות לפתרונה. התמחות ברפואה נמשכת בין ארבע לשש שנים, במהלכן נדרשים המתמחים לעבוד כשש עד שמונה פעמים בחודש, במשמרות בנות 26 שעות. לכאורה, הסכם קיבוצי מחייב את המעסיק להתיר להם לישון בין שעתיים לארבע שעות במהלך משמרתם. בפועל, עומס העבודה במחלקות אינו מאפשר להם לישון.

מערכת הבריאות הישראלית סובלת ממחסור בתקנים, עובדה היוצרת עומס אדיר על הנושאים בנטל. יתר על כן, מדובר בתרבות ארגונית שהשתרשה, ולפיה מערכת הבריאות משיתה על החוליה החלשה - המתמחים - את הטיפול בעומס המצטבר.

מתמחיםצילום: מוטי מילרוד

מהו המחיר שמשלמת מערכת הבריאות על אותן משמרות תכופות וארוכות? בעוד שהזרקור הציבורי מופנה בעיקר לפגיעה במטופלים, הפגיעה במתמחים לא זוכה לכותרות. הסיבה ברורה - קל לדמיין את הפגיעה באיכות הטיפול, כשמנתחת שעובדת 20 שעות ברציפות נקראת שוב לחדר הניתוח (ואכן טעויות רפואיות נפוצות בזמן משמרות ארוכות). ואולם חשוב לא פחות להצביע על ההשלכות ארוכות הטווח על המנתחת עצמה: ראשית, מחקרים מצביעים על נזק גופני מצטבר; סיכום של מחקרים שנערכו בנושא מצביע על עלייה של 40% בסיכוי לחלות במחלת לב ועלייה של 130% בסיכוי למעורבות בתאונת דרכים לאחר משמרת ארוכה. קשרים נוספים נמצאו בין שעות עבודה ארוכות לפגיעה במערכת החיסון, התפתחות של בעיות שינה כרוניות, סוכרת והתנהגויות מסכנות בריאות, כמו עישון, השמנה וחוסר פעילות גופנית.

שנית, קיימת פגיעה נפשית ברורה - שעות עבודה ארוכות מהוות גורם לחץ משמעותי וקשורות להתפתחות שחיקה בעבודה ולהופעת סימפטומים של דיכאון, עובדה היכולה להסביר את שיעור ההתאבדויות הגבוה בקרב העוסקים במקצועות הבריאות. דבר שלישי, המשמרות הארוכות פוגעות ביכולת לקיים חיי משפחה. ולבסוף, המשמרות הארוכות ועומס העבודה הגבוה במהלכן, מובילים להתנהגויות המכונות "התנהגויות נסיגה": איחורים, היעדרויות, ציניות כלפי המטופלים והארגון ועזיבת המקצוע.

ניתן לומר כי מתקיימת כאן פגיעה ברורה ושיטתית בזכויות אדם - גם בזכויות החולים וגם בזכויות המתמחים המטפלים בהם. ידוע כי הרופאים הישראלים מבוגרים יחסית בהשוואה לעמיתיהם במדינות המפותחות ושיעור המצטרפים למערכת לא מדביק את שיעור הפורשים. עזיבה נוספת של הרופאים המתמחים תעמיד את מערכת הבריאות בסכנה. יתר על כן, אין לגלגל את האחריות למציאת הפתרון לפתחם של המתמחים. בדיוק כפי שהמדינה מצאה את הדרכים החקיקתיות להבטיח את שעות המנוחה של הטייסים והנהגים, מחובתה לנהוג כך גם במתמחים האמונים על בריאותנו.

הכותבת היא פרופסור בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker