ועדת שטרום מחמיצה את הפינטק - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת שטרום מחמיצה את הפינטק

דמיינו לעצמכם שאתם משתמשים באופן שוטף באפליקציה של חברה שכל התמחותה הוא סיוע למשתמש לנהל את חשבון הבנק

תגובות

בקרב רגולטורים בכל העולם שמבקשים לעודד תחרות בשירותים בנקאיים שוררת הסכמה: בעיה מרכזית היא היעדר צרכנות נבונה מצד הלקוחות - בעיקר לקוחות פרטיים ועסקים קטנים ובינוניים. פתרון אפשרי הוא טכנולוגיות שידחפו את הלקוחות להשוות תנאים ולהפעיל לחץ על מחירי השירותים הבנקאיים.

מהו החזון של הרגולטורים? דמיינו לעצמכם, שבמקום להיכנס לאפליקציה של הבנק שלכם, אתם משתמשים באופן שוטף באפליקציה של חברה שכל התמחותה הוא סיוע למשתמש לנהל את חשבונות הבנק שלו. האפליקציה מציגה לכם באופן מרוכז את סך הפעילות שלכם במספר חשבונות בבנקים שונים ומאפשרת גם לבצע פעולות בחשבונות.

כשאתם רוצים לבצע פעולה כלשהי, לדוגמה לקחת הלוואה או לרכוש נייר ערך, האפליקציה ממליצה באיזה חשבון ובאיזה בנק לבצע כל פעולה לפי העמלות, הריביות ומדדים של איכות שירות. במקרה המתאים, האפליקציה גם ממליצה ומסייעת לכם לפתוח חשבון בבנק נוסף כדי לחסוך עמלות.

מבחינה טכנית, ברור שניתן כבר כיום להקים מערכת כזו שתקבל מהלקוח את קוד המשתמש והסיסמה שלו לאתר הבנק, ואז תשאב מאתר הבנק באופן שוטף את המידע הרלוונטי. ואולם ברור לא פחות שאף רגולטור לא יעודד טכנולוגיה שכזו משיקולי אבטחת מידע. לקוח של בנק שמעביר כיום 
את קוד המשתמש והסיסמה לצד שלישי, מפר את ההסכם עם הבנק ומאבד את ההגנה במקרה של שימוש לרעה בקוד המשתמש והסיסמה.

דרור שטרום
עופר וקנין

כדי לקדם בכל זאת את חזון הטכנולוגיה בשירות התחרות בבנקאות, האיחוד האירופי החליט על רגולציה חדשה, שתפתח נישת פעילות חדשה בפינטק. במסגרת עדכון הדירקטיבה האירופית בנושא מערכות תשלום, הגדירו באוקטובר 2015 סוג חדש של פעילות שתושם תחת רגולציה: שירותי מידע בנקאי (Account Information Services).

חברות כאלה יוכלו לקבל רישיון ולעמוד לפיקוח שוטף, ואז הלקוח יוכל להורות לבנק להעביר באופן שוטף מידע לשירות המידע הבנקאי שלו. הבנק, מצדו, יהיה חייב לשתף פעולה עם כל שירות מידע בנקאי מורשה ומפוקח. ההוראות יכנסו לתוקף עוד לקראת סוף 2017.

בבריטניה כבר מתכננים ללכת אפילו צעד נוסף קדימה, ובוחנים אפשרות לחייב את הבנקים הגדולים לספק גישה למידע וגם ממשק לביצוע פעולות בחשבון באמצעות ממשק מחשובי אחיד וזהה למערכות כל הבנקים (Open API). הרגולטור הבריטי כבר הקים קבוצת עבודה משותפת עם הבנקים לעיצוב ממשק סטנדרטי לבנקאות, ולפי תוכנית העבודה הממשק יפורסם בשלבים החל מסוף 2016.

רשות התחרות הבריטית הודיעה החודש כי בכוונתה לחייב את הבנקים הגדולים בבריטניה להשתמש באותו ממשק אחיד עתידי, וזאת כדי למנוע מצב שבו ספקי שירות מידע בנקאי יתקשו לתפקד עקב ממשקים לא אחידים ומשתנים חדשות לבקרים עליהם יחליט כל בנק באופן עצמאי.

ומה בישראל? בישראל פועלת כידוע ועדת שטרום לגיבוש המלצות להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים, שבה חברים נציגי ציבור לצד נציגי משרד האוצר, משרד המשפטים, רשות ההגבלים העסקיים ובנק ישראל. גם הוועדה הישראלית ייחדה מקום לסוגיית עידוד לקוחות לצרכנות בנקאית פעילה.

בדו"ח הביניים של הוועדה נכללה המלצה להסדיר ולקדם גם בישראל שירותי מידע בנקאי, אך זוהי אחת ההמלצות שלפי דו"ח הביניים התקבלו על דעת רשות ההגבלים העסקיים ומשרד המשפטים בלבד, כאשר "עדיין לא התקבלו הערות בנק ישראל" לפי האמור בדו"ח. האם וכיצד בנק ישראל יפעל בנושא ואיזו הסדרה נראה בישראל? ימים יגידו.

הכותב הוא עורך דין שותף וראש מחלקת מחשוב והיי־טק במשרד רון גזית רוטנברג ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות