הפיס והטוטו: ההונאה הממשלתית הגדולה

נראה שהבסיס לתחזוקתם וטיפוחם של מפעלי ההימורים על ידי המדינה, נובע מאי-יכולת הממשל להתמודד עם ביצוע משימותיו. מדוע שמפעל הפיס יהיה אחראי להקמת בתי ספר וספריות, ולא משרדי החינוך והתרבות?

חיים בשארי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

יום אחד, כאשר עברתי ברחוב אבן גבירול פינת בלוך בתל אביב, נתקלתי בבוטקה של מפעל הפיס. תור ארוך השתרך בחזיתו: אחד־אחד עמדו שם אנשים המעוניינים לרכוש כרטיסי הימורים מסוג לוטו, חישגד, צ'אנס, ועוד מרעין בישין.

ומי עמדו בתור? ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון, ח"כים, ראשי ערים, אנשי עסקים, בכירי מערכת הבנקאות ועוד רבים, טובים ומעניינים — כולם רוצים לרכוש ולתמוך במפעל ההימורים הגדול במזרח התיכון, זה שבונה לנו בתי ספר, מתנ"סים, אכסניות נוער, בתי קשישים, מתקני ספורט, ואולי בעתיד עם התרחבות פעילותו הכלכלית הצפויה, אף יחל לסייע לצה"ל במסעות רכש של מטוסי קרב חדישים וסוללות כיפת ברזל.

התיאור דלעיל הוא כמובן דמיוני ומגוחך, אך מגלם היטב את הסיטואציה הבלתי חוקית והאנטי־חברתית של ההימורים בישראל, המתנהלים בחסות מוסדות השלטון באמצעות מפעל הפיס והטוטו.

זוכה במפעל הפיס
זוכה במפעל הפיסצילום: אלון רון

מה עוד לא נאמר על ההימורים הבלתי חוקיים המשגשגים בישראל, הפועלים בחסות ארגוני הפשיעה ומייצרים נזק אדיר לחברה, לכלכלה ולשוק ההון. אך האמת היא שמלבד זהותו של "הבית", כפי שנהוג לכנות בלאס וגאס את הנהלת הקזינו — הרי שבפועל אין הבדל ממשי בין ההימורים המוגדרים "פיראטיים", לבין אלו "הממשלתיים" ו"המוסדרים". במקום אחד, "הבית" הוא ארגוני הפשיעה; במקום אחר — הממשלה. והמשותף לשניהם: רצון לשאוב את כיסי הציבור.

במשך שנים הפיס והטוטו מוכרים לציבור את פנטזיית ההתעשרות המהירה, הטלפון שאוטוטו מגיע מהתופעה המתקראת "אראלה ממפעל הפיס", הניחוש הנכון של 16 משחקי הכדורגל הנערכים בסוף השבוע. מפעל עצום של אחיזת עיניים, שהיקף הכנסותיו המשותף הסתכם ב–2015, על פי הדיווחים הרשמיים, ב–11.3 מיליארד שקל. והזרוע עוד נטויה, כי בכל שנה המחזור רק ממשיך לטפס.

ועם כל כך הרבה כסף בתזרים - תקציבי הפרסום מנופחים בהתאם. הקמפיינים אגרסיביים ושקריים, ולא נותנים תמונה מלאה לגבי סיכויי הזכייה המצחיקים, שדרוש דוקטורט במדעים מדויקים כדי לחשבם. מדובר באחת ההונאות הרחבות ביותר שיכול לבצע גוף ממשלתי סטטוטורי על ציבור כל כך גדול. מדוע על הפיס והטוטו לא מוטלת חובת פרסום קבועה של סיכויי הזכייה על כל טופסי ההימורים שלהם, בדיוק כמו חובת האזהרה של מחוללות התמכרות הרסנית אחרת — יצרניות הסיגריות?

נראה שהבסיס לתחזוקתם וטיפוחם של מפעלי ההימורים על ידי המדינה, נובע מאי־יכולת הממשל להתמודד עם ביצוע משימותיו. מדוע שמפעל הפיס יהיה אחראי להקמת בתי ספר וספריות, ולא משרדי החינוך והתרבות? מדוע שהטוטו יקים מגרשי ספורט ולא המשרד האחראי והרשויות המקומיות שבהתייעלות בסיסית יוכלו להקים עשרות מתקנים ללא צורך ב"סיוע" הטוטו?

החמור הוא, שבדיקת מקורות ההכנסה של מערכת ההימורים הציבורית תגלה כי מרביתן מגיעות מהשכבות החלשות, לא מכיסי העשירון העליון ופרנסי המדינה. התוצאה היא, כמובן, אנטי-חברתית: מפעלי ההימורים, ואין דרך נעימה לכתוב זאת - נהפכו למפעלי המציצה של השכבות החלשות, השואבים את ליטרת כספם המדולדלת, והלכה למעשה מפרקים משפחות.

על הממשלה לקבל החלטות אמיצות ולצמצם את פעילותם של ארגוני ההימורים הסטטוטוריים. לסגור את הבוטקות, לבטל את פעילותם של המפיצים האזוריים ולייצר רגולציה משמעותית סביב השאלה "למי מותר להמר". את יצר ההימורים אפשר וצריך לספק כמובן לציבור — אבל אך ורק למי שידו משגת — דרך הטמעת מנויים דיגיטליים, שיוכלו להשתתף בהגרלות רק באמצעות כרטיסי אשראי שיהיו מסונכרנים לפי יכולתם הכלכלית של בתי האב. את מרבית הרווחים יש להקצות ליחידות המשטרתיות המטפלות בהימורים הלא־חוקיים במטרה למנוע האכלה של הזרוע השנייה. הגיע הזמן שהממשלה תחדל מלרמות את הציבור.

הכותב הוא עורך דין ופעיל חברתי

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker