הממשלה הבטיחה מיליארדים 
למגזר הערבי? שתקיים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה הבטיחה מיליארדים 
למגזר הערבי? שתקיים

חצי שנה לאחר ההחלטה לתקצב את המגזר הערבי ב-15 מיליארד שקל, לא מורגשת תזוזה בהכשרת עובדים, בהקצאת קרקעות או בשיפור תשתיות

5תגובות

דו"ח מבקר המדינה שפורסם באחרונה הציג תמונה עגומה של מדיניות התקצוב של הממשלה במגזר הערבי, המונה 21% מאזרחי ישראל. בכל הנודע לתוכניות הרב־שנתיות לתעסוקה, כותב המבקר: "במשך שלוש מחמש שנים שבהן יושמה תוכנית התעסוקה לאוכלוסייה הערבית, נוצלו רק 28% מהתקציב שהוקצה ליישומה".

באשר לתוכנית פיתוח בין־תחומי ב–12 יישובים ערביים מרכזיים, טוען המבקר: "הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד לשוויון חברתי לא גיבשה תוכנית למעקב ובקרה, ובכך לא איפשרה לעקוב אחרי יישום אחד היעדים המרכזיים של התוכנית - גידול בהכנסה לנפש באותם יישובים". בהמשך המבקר מציין: "יעדים שנקבעו בהחלטות הממשלה לקידום השוויון ושילוב האוכלוסייה הערבית לא הושגו".

אליהו הרשקוביץ

המבקר מדגיש כי בעשר החברות הממשלתיות העיקריות, שיעורם של העובדים הערבים קטן עד אפסי, ומוסיף: "בכל הנוגע לתפקידים ניהוליים בתאגידים, בחלקם אין מנהל ערבי אחד". בנוסף לקשיי התעסוקה במגזר הערבי, דו"ח המבקר עוסק גם בהיעדר תחבורה ציבורית, גני ילדים, משפחתונים, חינוך ומגוון נושאים שנוגעים לחיי יום־יום.

מחקר שנערך במרכז המידע של הכנסת ב–2014 חשף את המידע שהמבקר פירסם באחרונה. לפי המחקר, רק 0.3% מהדיור הציבורי ניתן לערביי ישראל, הישגיהם בחינוך נמוכים והזכאים לתעודת בגרות לפיכך נמוכים אף הם. גם בתחום הסגל האקדמי ייצוגם של הערבים נמוך - 1.75%, לפי מחקרן של ד"ר נוהאד עלי ויסמין הלוי. מתוך 43 מיליון שקל שהעביר משרד הרווחה בתמיכה לרשויות מקומיות ועמותות ב–2013, רק 1.2 מיליון שקל הגיעו לרשויות ועמותות ערביות.

בדצמבר 2015 אישרה הממשלה תקציב של 15 מיליארד שקל לצמצום פערים במגזר הערבי, ביישובים שבהם קיים רוב תושבים ערביים של 80%. כבר בינואר 2016 התחילו ראש הממשלה בנימין נתניהו וכמה שרים להתנות את התקצוב בנימוקים של "מי שרוצה להיות ישראלי - שיהיה ישראלי עד הסוף", אי־אכיפת החוק, הריסת מבנים ללא רישיון, גביית מסים ושירות לאומי. החלטת הממשלה היתה לכאורה צעד שנועד לחסל פיגור ואפליה של 68 שנה כלפי אזרחים סוג ב'. בשטח, חצי שנה לאחר ההחלטה, לא מורגשת תזוזה בהכשרת עובדים, בהקצאת קרקעות או בשיפור תשתיות, בהנגשת חינוך ומעונות יום וגם לא בהיבט של הקמת תחבורה ציבורית שתאפשר גישה נוחה לאזורי עבודה מחוץ ליישובים הערביים.

צריך לקוות שהבטחת הממשלה לחיסול הפערים תמומש, מכיוון שהדבר תורם ליצירת חברה אזרחית שוויונית למשק ולפריון.

הכותב הוא סגן דקאן המרכז ללימודים אקדמיים (מל"א).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות