פוסט טראומת 
בית הספר המקצועי

אין לתעודת הבגרות יתרון אבסולוטי על תעודת המקצוע או להפך. אלה שני תוצרים שונים של מערכת החינוך, שכל אחד מהם מתאים למישהו אחר. הגיע הזמן לחשוף בפני התלמידים את כל האפשרויות, על יתרונותיהם וחסרונותיהם, ולסייע להם לבחור את הכיוון שהכי מתאים להם

שולי אייל
שולי אייל

הפצעים והצלקות שהותירה טראומת הסללת המזרחים והחלשים לחינוך המקצועי בשנות ה–70 וה–80 עדיין "מדממים" אצל רבים, אף שהחינוך המקצועי הוא כבר לא מה שהיה פעם. הפצע מלפני 40 ו–50 שנה ממאן להיסגר ומונע מעשרות אלפי תלמידים, שלא מתאימים למסלול הבגרות הרגיל, לרכוש מקצוע נדרש, ולסיים את לימודי התיכון עם מקצוע מבוקש ביד.

כשהשר לשעבר סילבן שלום הטיח בראש הממשלה באוקטובר 2014 "שהבן שלך יהיה פחח", הוא ביטא באופן אותנטי ביותר את רחשי הלב של ציבור רחב, שלא שכח ולא סלח למדינה על העוול שגרמה לנערים רבים — בעיקר מזרחים מהפריפריה — כשהסלילה אותם לחינוך המקצועי ותייגה אותם לנצח בעיני עצמם ובעיני החברה כלא יוצלחים.

בימים אלה נרשמים המוני תלמידים לשנת הלימודים הבאה. לצד בתי הספר העיוניים של משרד החינוך, שבהם לומדים לתעודת בגרות, ישנם גם בתי הספר המקצועיים, המספקים לבוגריהם תעודת מקצוע במגוון תחומים. בתי הספר המקצועיים מיועדים ומתאימים לעשרות אלפי התלמידים שברור להם, להוריהם וגם למערכת החינוך, שכישוריהם פחות עיוניים ויותר מעשיים. למרות זאת, רובם לא יזכו אפילו לשמוע על האפשרות של בתי הספר המקצועיים.

תלמידי תיכוןצילום: מיכל פתאל

אפשר להבין את החשש של בני הדור הוותיק מהחינוך המקצועי, אבל אסור להיכנע לו. אסור לתת לטעויות העבר לשתק אותנו ולפגוע בילדים שלנו — בהסללתם לחינוך העיוני. החינוך המקצועי השתנה מאוד, והוא פותח בפני התלמידים אפשרויות מקצועיות ותעסוקתיות רבות ומגוונות. בניגוד לעבר, בבתי הספר המקצועיים של משרד הכלכלה ניתן ללמוד כיום מקצועות מובילים במשק ולסיים את התיכון עם מקצוע של ממש, המהווה מקפצה בטוחה אל שוק התעסוקה הישראלי.

לא כולם אוהבים את החינוך המקצועי. רבים היו מעדיפים לאפשר לכל תלמיד ללמוד בבית ספר עיוני ולנסות להשיג תעודת בגרות. "אם ירצה ללמוד בעתיד מקצוע, יוכל לעשות זאת בתוך כמה חודשים, ולכן אין צורך שיבזבז שנים בבית ספר מקצועי", אומרים רבים. בבית ספר עיוני, הם אומרים, יקבל הזדמנות חינוכית שווה ולא יידבק בו "הכתם" של לא יוצלח. נשמע הגיוני, אבל שגוי מהיסוד.

קורס של כמה חודשים אינו יכול להחליף לימודים של שלוש שנים, אינו מקנה את הניסיון הרב בעבודה שצוברים התלמידים, ולעולם לא יחליף תחושת כישלון וערך עצמי נמוך של תלמיד שסיים את התיכון עם אינספור "נכשלים" בתעודה. תלמיד "גרוע" לבגרות אינו עדיף בשום צורה על תלמיד "מצוין" למקצוע - גם את תעודת הבגרות אפשר להשלים אחרי הצבא. השאלה היא אם הילד שלנו מקבל את הזדמנות לבחור את מה שהכי טוב בשבילו.

כל איש חינוך מתחיל יודע שלא כל התלמידים זהים, ולא לכולם כישורים זהים - ומה שמתאים לתלמיד אחד לא בהכרח מתאים לתלמיד אחר, אבל בישראל אוהבים לאהוב את הבגרות. אלא שהמציאות מוכיחה יום־יום כי אין לתעודת הבגרות יתרון אבסולוטי על תעודת המקצוע או להפך. אלה שני תוצרים שונים של מערכת החינוך, שכל אחד מהם מתאים למישהו אחר. הגיע הזמן לחשוף בפני התלמידים את כל האפשרויות, על יתרונותיהם וחסרונותיהם, ולסייע להם לבחור את הכיוון שהכי מתאים להם. להם ורק להם.

הכותב הוא מנהל אגף הכשרה מקצועית
במשרד הכלכלה והתעשייה

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ