די לקניבליזציה של הרשויות המקומיות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

די לקניבליזציה של הרשויות המקומיות

אם מופעי יום העצמאות הם ערב בזבזני אחד, היעדר ראייה אזורית בתעסוקה הוא מחדל ארוך שנים ובעל השלכות מזיקות על הכלכלה. בהיעדר ראייה כזאת, מתרחשת קניבלזיציה של ממש בין רשויות שמתחרות בניהן, באין גוף אזורי שמסוגל לפקח ולווסת את הצרכים האזוריים

תגובות

באחרונה התבשרנו על החלטה חשובה של שר הפנים, אריה דרעי, המבקש להקים ועדות גיאוגרפיות קבועות לבחינת שינויי גבולות בין רשויות מקומיות וחלוקת הכנסות מחדש ביניהן. השינוי הוא שבמקום לכנס ועדות אד־הוק וללא תוקף סטטוטרי אמיתי, לראשונה מתבצע מהלך ארוך טווח בהקמת גופים שאמורים לשקף אינטרסים אזוריים, לתכללם ולהוציאם לפועל.

אין להקל ראש בהחלטה זו, או לפטור אותה ברצון להעניק ג'ובים ולהעמיס בביורוקרטיה מיותרת. מבחינות רבות, היא מגלמת שלב נוסף בהבנה כי יש כשל אדיר באופן שבו המדינה מנוהלת, שעולה למשק במשאבים רבים. שורש הכשל הוא בחלוקת המינהל הציבורי לרמה המוניציפלית, או לרמה הכלל ארצית באמצעות השלטון המרכזי. חלוקה זו אינה מזהה את הצורך בראייה אזורית הבוחנת את צורכי התושבים על פני אזור מסוים — המטרופולין. כך, אנו מאבדים משאבים רבים ומבזבזים אחרים בהיעדר אינטגרציה ובהתחשבנות בין רשויות, ובאוזלת ידה של הרשות המרכזית להכריע בסוגיות אלה.

שחקני "ארץ נהדרת", מימין: אודי כגן, שני כהן, אסי כהן, ליאת הר לב, עלמה זק ומריאנו אידלמן
עודד קרני

המחשות על עומקו של הכשל יש למכביר. רק בחודש האחרון היינו עדים לבזבוז משווע של כספי ציבור בחגיגות יום העצמאות, בעוד רשויות סמוכות הוציאו הון עתק על במות מופעים במרחק של קילומטרים ספורים זו מזו. האם לא רצוי לאחד את הבמות ולמנוע תחרות מיותרת בין הרשויות?

אם מופעי יום העצמאות הם ערב בזבזני אחד, היעדר ראייה אזורית בתעסוקה הוא מחדל ארוך שנים ובעל השלכות מזיקות על הכלכלה. בהיעדר ראייה כזאת, מתרחשת קניבלזיציה של ממש בין רשויות שמתחרות על הקמתם של אזורי תעסוקה ותעשייה — מקור מרכזי לכספי ארנונה — באין גוף אזורי שמסוגל לפקח ולווסת את הצרכים האזוריים. לכך ניתן להוסיף את חוסר השוויון ארוך השנים בין רשויות חזקות לחלשות, שנובע בין היתר מעיוותים בגבולות המוניציפליים וחלוקה לא שוויונית בהכנסות מעסקים ותעשיות.

לשם המחשה, משרד הפנים הצהיר כבר כי הוועדה הגיאוגרפית הראשונה תעסוק בחלוקת ההכנסות מבתי הזיקוק במטרופולין חיפה. בתי הזיקוק משלמים עשרות מיליוני שקלים לארבע רשויות, בלי שהן נדרשות כמעט לספק שירותים, בעוד הרשויות האחרות אינן מקבלות דבר מבתי הזיקוק. ועדה זו צפויה להגיש את המלצותיה הראשונות בתוך כמה חודשים מיום הקמתה.

בנייה של שכבת ניהול אזורית באמצעות הגדרת מטרופולינים עירוניים תיישר קו עם שאר המדינות המפותחות, שבהן יש ערים מובילות ולצדן ערים קטנות יותר — וכולן מנוהלות תחת יד מכוונת מטרופולינית אחת. המנגנון המטרופוליני יידע לאזן בין צורכי הרשות הגדולה לרשויות הקטנות הסמוכות, וגם בין הרשויות הקטנות. מנגנון יעיל יוביל לחיסכון במשאבים, לשיתופי פעולה אזוריים, ייתן תשומת לב מיוחדת לרשויות החלשות במטרופולין, ואף יאחד רשויות בעת הצורך. כך נוכל להבטיח שימוש נכון יותר במשאבים, ראייה חכמה וארוכת טווח בתכנון של תשתיות — כמו תחבורה ציבורית מטרופולינית — והבטחה טובה של מתן שירותים לאזרח.

בתוך כך, עלינו להבטיח שרשות מטרופולינית לא תהיה נטל על משלם המסים בביורוקרטיה נוספת ומיותרת. עלינו ללמוד ממטרופולינים בעולם שהצליחו לאזן בין הצרכים המקומיים לאזוריים והכלל מדינתיים. עלינו לקוות כי ההחלטה של משרד הפנים היא הסנונית הראשונה החיובית בכיוון זה.

בתי זיקוק חיפה
ירון קמינסקי

הכותב הוא ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת 
תל אביב ולשעבר שר הפנים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות