התיישבות הבדואים - לא סוגיה פוליטית - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התיישבות הבדואים - לא סוגיה פוליטית

הרצון להפוך את סוגיית ההסדרה של התיישבות הבדואים בנגב לוויכוח בין הימין לבין השמאל, אינו אלא מניפולציה וניסיון להרוס את מרקם היחסים והשכנות בין תושבי הנגב היהודים והבדואים

תגובות
מבנים מועדים להריסה של בדואים החיים בשטחי סי
אלכס ליבק

אל תתבלבלו לרגע - הן קיצוני הימין והן קיצוני השמאל מעוניינים לצבוע את סוגיית ההסדרה של יישובי הבדואים בנגב בצבעים לאומניים, אף שבפועל הנושא ראוי לטיפול אזרחי בלבד.

הרצון להפוך את סוגיית ההסדרה של התיישבות הבדואים בנגב לוויכוח בין הימין לבין השמאל, אינו אלא מניפולציה וניסיון להרוס את מרקם היחסים והשכנות בין תושבי הנגב היהודים והבדואים. אין הבדל בין הנפת דגלי הרשות הפלסטינית בהפגנות הבדואים בנגב נגד התוכנית התורנית שמונחת על השולחן מעת לעת, לבין זעקות אנשי הימין על "השתלטות הבדואים על אדמות המדינה".

בשני המקרים מדובר בפרובוקציה. הן השמאל והן הימין לא רואים בבדואים אזרחים אמיתיים של מדינת ישראל - כאלה שהם גם שווי זכויות וגם שווי חובות לכל דבר ועניין - אלא רואים בהם חלק מהעם הפלסטיני. זאת, אף שפרט לכך שגם הבדואים וגם הפלסטינים הם ערבים מוסלמים, אין לשתי הקבוצות האלה כל היסטוריית חיים משותפת, בוודאי לא היסטוריה לאומית.

כשם שנוח לשמאל להציג את התפרשות הבדואים במרחב שבין הים להר כהמשכו של הרצף הפלסטיני הלגיטימי בעיניהם, כך בדיוק נוח לאנשי הימין להציג את אותה המפה, אך כאיום אסטרטגי חמור על מדינת ישראל. בשני המקרים הדבר משרת את האינטרס המשותף לשמאל ולימין - להפוך מחלוקת קניינית וחברתית במהותה לסוגיה ולסכסוך על רקע לאומני. בכך הם מבקשים לקדם את האג'נדה הרחבה יותר של כל צד בעניין הסכסוך הערבי־יהודי במזרח התיכון.

אי־פי

לכן, אל תתפלאו לשמוע את חברי הכנסת הערבים זועקים מפעם לפעם זעקות לאומניות בנוגע לאי־ויתור על אף גרגר מאדמת הנגב - ומנגד, את תגובת חברי הכנסת מהימין כי "בבדואים צריך לטפל כמו שמטפלים בחמאס".

הנושא של הסדרת התיישבות הבדואים צריך להיפתר בהתייחסות אזרחית, בדיוק כמו כל מחלוקת חברתית אחרת בין המדינה לבין אזרחיה. מצד אחד, המדינה חייבת למלא את חובתה לצמצום הפערים בין אזרחיה מהמגזר הבדואי לבין אזרחיה מהמגזר היהודי. עליה להקצות את המשאבים הנדרשים והנחוצים כל כך בכל מערכות החיים. במקביל, המדינה חייבת גם להפגין את ריבונותה בנחישות, לעתים אף באמצעות שימוש בכוח, לרבות הריסות בתים, פינויים ומעצרים של מפרי חוק.

ואולם עליה לעשות זאת ברגישות המתבקשת, שהרי מדובר באוכלוסייה אזרחית. מן הצד האחר, הבדואים הטוענים לבעלות על הקרקעות יכולים להיאבק בכוונות ההסדרה באמצעים הלגיטימיים והחוקיים העומדים לרשות כל אזרח בישראל שחש שנעשה לו עוול מצד הממסד.

כך או אחרת, מדינת ישראל, כריבון, חייבת להסדיר את ההתיישבות הבדואית - ויפה שעה אחת קודם. רצוי שהתהליך יהיה בהסכמה ובהידברות, תוך הכרת המדינה במסורת הבדואית הייחודית, בהפגנת נדיבות ומחויבות אמיתית לצמצום הפערים האדירים במגזר. במקביל, על הבדואים כאזרחי ישראל להכיר בריבונותה ובסמכותה של המדינה להסדיר את התיישבותם הבלתי־חוקית.

הכותב הוא מ"מ וסגן ראש העיר באר שבע 
וממייסדי מועצת הנגב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות