הגיע הזמן לוועד עובדים באינטל - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגיע הזמן לוועד עובדים באינטל

אין ביכולתו של ועד עובדים, חזק ככל שיהיה, למנוע גלי פיטורים המוניים - אך הוא יכול להבטיח פרישה בכבוד או לפעול למיגורה של תופעת עובדי הקבלן

9תגובות

בשקט רב עברה מתחת לרדאר התקשורתי והציבורי הידיעה שלפיה חברת אינטל הציעה למאות מעובדיה - שצפויים להיות מפוטרים בשבועות הקרובים - את העסקה הבאה: קבלו פיצויים מוגדלים, של לפחות שמונה משכורות - ובתמורה ותרו על השימוע לפני הפיטורים.

מעבר לחוקיות הגבולית של המהלך, הוא מפנה זרקור לעובדה המצערת שבחברת אינטל אין ועד עובדים. ועד עובדים? באינטל? כן, ועד שמייצג את העובדים מול ההנהלה, בכדי שלא יצטרכו לעמוד מולה לבדם והיא לא תוכל לעשות להם "הפרד ומשול".

משרדי אינטל בירושלים
RONEN ZVULUN/רויטרס

בעוד הסברה הרווחת היא שבמקומות עבודה עם שכר גבוה ויוקרה מקצועית אין צורך בוועד עובדים, הרי שהיעדר ביטחון תעסוקתי, גלי פיטורים ומשברים כלכליים מלמדים אחרת. בעומדו מול הנהלה נחושה ומודעת, המעוניינת לקדם שינויים ארגוניים לפי ראות עיניה, העובד יהיה תמיד בעמדת נחיתות ותחת איום בפיטורים, פגיעה בפיצויים או בפגיעה בתנאי ההעסקה שלו. ועד עובדים מאפשר לעובדים לגבש יחד עמדה ביחס לשינויים הארגוניים, ולנהל משא ומתן עם ההנהלה, מתוך עמדת כוח של מי שמייצג את כל העובדים בארגון ולא רק עובד אחד.

כך, במקביל לגל ההתאגדות בשנים האחרונות - בין השאר של עובדי קבלן, ניקיון, שמירה וחינוך, שהם מהמוחלשים ביותר בשוק העבודה - אנו עדים, בעיקר מאז המחאה החברתית בקיץ 2011, לדור חדש של התארגנויות עובדים.

צעירים עם השכלה פורמלית מעל לממוצע, רבים מהם מאזור המרכז, שאולי נרתעו בעבר מהדימוי השלילי שהודבק לוועדי עובדים, מתחילים להבין כי העבודה המאורגנת, על ערכי הסולידריות שלה וההגנות שהיא מספקת לעובדים, רלוונטית לחייהם יותר מתמיד. עובדים אלה אמנם גדלו והתחנכו בשנים בהן נראה היה שארגוני העובדים הם נחלת העבר, שהגמישות התעסוקתית מבטיחה חיים של עושר ורווחה והחוזה האישי, שמבטיח בונוסים אטרקטיביים, הוא משאת נפשו של כל עובד צעיר ומשכיל, אך המציאות הוכיחה אחרת.

בצד השכר הגבוה באופן יחסי, עובדי היי-טק מוצאים עצמם מתמודדים עם שחיקת שכרם ביחס ליוקר המחיה, הפרה בוטה של האיזון בין שעות העבודה לשעות פנאי, גלי פיטורים ושינויים פתאומיים בתנאי העסקה, כדוגמת ההעברה, שעליה הוכרז באחרונה, של כ-170 עובדי אינטל מהמפעל בירושלים למפעל בקרית גת.

כך התאגדו ב-2014, במסגרת ההסתדרות, עובדי נס טכנולוגיות ועובדי SAP ישראל, שבדומה לאינטל הם שלוחה של חברה בינלאומית. כך התאגדו בשנתיים האחרונות עובדים בחברות הסלולר, וכן מרצים באוניברסיטה הפתוחה ובמכללה האקדמית תל אביב־יפו, שהתאגדו במסגרת כוח לעובדים. גם בעולם קמים בשנים האחרונות ועדי עובדים בחברות היי־טק, כדוגמת איגוד העובדים של ענקית התקשורת האמריקנית וריזון, שמאגד את 30 אלף עובדי החברה השובתים מזה יותר מחודש - במסגרת מאבק על הסכם עבודה חדש בחברה.

עם זאת, לצד מגמת התאגדות חדשה זו, חשוב לזכור כי במדינת ישראל מספר העובדים המאוגדים נמוך באופן יחסי - פחות מ-30%. במדינות סקנדינביה מספר זה מטפס מעל ל-70%. מכאן ניתן להבין שהמאבק נמצא רק בראשיתו.

ברור כי אין ביכולתו של ועד עובדים, חזק ככל שיהיה, למנוע גלי פיטורים המוניים. אולם, ביכולתו להבטיח את קיומה של פרישה בכבוד ללא התניות, או לפעול למיגורה של תופעת עובדי הקבלן. תופעה זו קיימת באינטל ומתבטאת בחלוקה בין העובדים שמועסקים ישירות ונושאים תגים כחולים ובין עובדי קבלן, שעונדים תגים ירוקים.

מסקר שערכה המכללה החברתית־כלכלית לרגל 1 במאי, עלה כי רוב מוחלט של הציבור רואה בהתאגדויות העובדים החדשות במשק צעד חיובי. יתרה מכך, מעל שני שלישים מהמשיבים לסקר סבורים שהתאגדות עובדים תורמת לצמצום פערים חברתיים.

נתונים אלה אולי יגרמו להרמת גבה בקרב חסידי השוק החופשי, אך 150 אלף עובדים מענפי ההיי־טק, הסלולר, המזון המהיר, החינוך, התחבורה והניקיון, שלקחו את גורלם בידם והחליטו להתאגד בשנים האחרונות - הם הוכחה לנחיצותם של ועדי העובדים בישראל של 2016 והצורך בשמירה על כבודו ופרנסתו של האדם.

הכותב הוא יו"ר הוועד המנהל של המכללה החברתית-כלכלית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות