האוצר חייב להגביל את הלוטו והטוטו

הסיכוי לזכות בפרס הראשון בלוטו הוא 1 ל-14 מיליון ואם תשלחו טפסים בכל הגרלה במשך רבע מיליון שנים תזכו על פי הסטטיסטיקה פעם אחת בלבד

ישראל בוקסר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ישראל בוקסר

ב–2008–2016 היקף שוק ההימורים החוקיים בישראל כמעט והכפיל את עצמו — מ–5.5 מיליארד שקל עד לכ–10.2 מיליארד שקל, כאשר מפעל הפיס והלוטו מחזיקים ב–70% מהשוק. ב–2012–2015 חלה ירידה בחלק שמעבירים מפעלי ההימורים לקהילה מ–26.7% ב–2012 ל–22.2% ב–2015.

במקביל, לפי הדו"ח האחרון של הממונה על השכר באוצר המתייחס ל–2014, השכר החודשי הממוצע במפעל הפיס היה 23,686 שקל עלייה של כ–30% מאז 2008. עלות שכרו החודשי של היו"ר, האלוף במיל' עוזי דיין, היתה 70,825 שקל, עשרה בכירים נהנו מעלות שכר חודשית של 40–50 אלף שקל וכ–25 עובדים נוספים השתכרו 30–40 אלף שקל (עלות שכר חודשית). בטוטו מתגאים בהגדלת מחזור ההכנסות מהימורים ל–3 מיליארד שקל בשנה וקשה לקבל מידע על נתוני השכר.

מפעל הפיס מוגדר כחברה לתועלת הציבור ופועל מכוח היתר מיוחד של משרד האוצר המתחדש כל חמש שנים. אחד הנושאים המרכזיים בדיון באוצר על חידוש ההיתר למפעל הפיס אמור להיות 500 מכונות מזל (חיש גד אלקטרוני) ב–150 מתחמים. לפי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ–2015, מחקרים קובעים כי מכונות המזל האלקטרוניות הם "אמצעי שטמון בו סיכון גדול להתמכרות ולאובדן שליטה עצמית" - יותר מהלוטו או מכרטיסי גירוד.

זוכה בלוטו של מפעל הפיס
זוכה בלוטו של מפעל הפיסצילום: אלון רון

ב-2014 הגיע פדיון המכונות ל–573 מיליון שקל - כ–9% מכלל הכנסות הפיס או 24% מהרווח שנותר לאחר ניכוי זכויות ועמלות. נתוני העמלות אינם ברורים די הצורך ועל פי הערכות מדובר בסכום משמעותי. מחקר גישוש שנערך במסגרת מכון ון ליר העלה כי יש בישראל "אוכלוסיית מכורים גדולה, שבאה ברובה מהשכבות החלשות". ל–500 מכונות החיש גד האלקטרוני יש, כנראה, תרומה להתמכרות להימורים כאשר מפעל הפיס כצפוי טוען אחרת ("הכנסות הפיס זינקו, ההשקעה בקהילה ירדה", "הארץ", 6 במאי).

בימים אלה שוקד משרד האוצר על תנאי היתר חדשים למפעל הפיס, שיכללו פרסום מאזנים כספיים אף שמפעל הפיס אינו חברה ציבורית המחויבת בפרסום מאזן. שר האוצר מינה את מנכ"ל משרדו, שי באב"ד, לבדוק את נושא ההימורים החוקיים בדגש על מכונות המזל. לא ברור עדיין אם האוצר יאמץ את דו"ח ועדת הראל, שבראשות עדנה הראל - ראש תחום ייעוץ וחקיקה כלכלי במשרד המשפטים - שהמליצה להגביל את הפרסום והשיווק של מפעל הפיס ואסר להציגם כמשני חיים. ועדת הראל המליצה גם להגביל את הנגישות להימורים על בסיס מאפייני אוכלוסייה במטרה להקטין תופעת מכורים להימורים.

אימוץ המסקנות עשוי לפגוע בפיתוי להמר באזורים שבהם חיה אוכלוסייה חלשה כלכלית ולסעיף זה עשויים מפעל הפיס והטוטו להתנגד בכל השפעתם. לפי ויקיפדיה, הסיכוי לזכות בפרס הראשון בלוטו הוא 1 ל-14 מיליון ואם תשלחו טפסים בכל הגרלה במשך רבע מיליון שנים תזכו על פי הסטטיסטיקה פעם אחת בלבד. לצורך המחשה, יש 16.3 מיליון אפשרויות לזכות במשלוח לוטו.

נותר לקוות שמשרד האוצר יגביל את מפעל הפיס בהפעלת חיש גד אוטומטי וימנע הפעלת מכונות חדשות, ידרוש הורדת הפרסום על חלומות הזכייה והסיכויים הקלושים להפוך למיליונרים ("לא שלחת, לא הרווחת"). בנוסף, מפעל הפיס והלוטו שייכים לכלל הציבור, שזכאי לדעת את מאזניהם והעמלות המשולמות במועד.

הכותב הוא מרצה לשיווק במרכז 
ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א)

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker