ערבי, חרדי ואתיופי? לא בבנק לאומי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ערבי, חרדי ואתיופי? לא בבנק לאומי

לא יעלה על הדעת שבקרב רואי החשבון, המנהלים ועורכי הדין החרדים, הערבים והאתיופים - אין אפילו שני מועמדים מתאימים שעומדים בכל קריטריון אפשרי כדי לכהן כדירקטורים בבנק לאומי ■ תפקידה של ועדת בחירות שרוצה בהצלחת הבנק הוא לחפש מועמדים חדשים מחוץ למעגל הדירקטוריון הקבוע

3תגובות

שישה דירקטורים חדשים ייבחרו בחודשים הקרובים לדירקטוריון בנק לאומי. חלקם כבר מכהנים כדירקטורים וכנושאי משרה בבנק. אך נראה שבלאומי לא עושים שום מאמץ להבטיח שהדירקטוריון הבא ייצג את שלל האינטרסים של כל הציבור בישראל.

באסיפה הראשונה לבחירת הדירקטורים, שתתקיים ב–29 ביוני, ייבחרו שלושה מתוך ארבעה מועמדים: דוד ברודט (יו"ר לאומי), יואב נרדי (דירקטור בלאומי), אסתר לבנון (לשעבר מנכ"לית הבורסה), ורגינה אונגר (דירקטורית בחברות שונות). באסיפה נוספת, שמועדה עדיין לא נקבע, יעמדו לבחירה שניים מתוך שלושה מועמדים: יצחק פרנקוביץ (לשעבר בכיר בבנק ישראל), יצחק שריר (לשעבר מנכ"ל חברת התוכנה סאפיינס) ואסתר דומיניסני (לשעבר מנכ"לית הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה).

באותה אסיפה ייבחר גם דירקטור חיצוני מבין שני מועמדים: יורם מיכאליס (בכיר לשעבר בנס טכנולוגיות) ויצחק אידלמן (בכיר לשעבר בבזק, תע"ש ובמועצה המינהלית של בנק ישראל). בראש הוועדה למינוי דירקטורים בנקאיים עומדת אילה פרוקצ'יה, שופטת בית המשפט העליון בדימוס, ח"כ לשעבר חיים אורון, אלוף (מיל.) יצחק בן ישראל ושני נציגי דירקטוריון לאומי, פרופ' ידידיה שטרן וציפי סמט.

157 מועמדים חשקו בתפקיד דירקטור בלאומי, שהוא בנק ללא בעל שליטה. 25 מועמדים בלבד רואיינו, כלומר, הוועדה סברה כי 132 מועמדים אינם ראויים מספיק או אינם עומדים בקריטריונים שנדרשים להיות דירקטור בבנק לאומי.

בלי שניכנס לניתוח מעמיק בסוגיה, כל אחד יכול לראות שבקרב המועמדים החדשים לא נכללים חרדים או ערבים, אתיופים או אנשי פריפריה, צעירים יחסית בעלי השכלה פיננסית או משפטית, ואפילו לא עולה ותיק מרוסיה; כ–10% מאזרחי המדינה מגדירים את עצמם חרדים, והוועדה — שאמורה לייצג את שלל האינטרסים של כל הציבור בישראל ושל בעלי המניות בבנק — למעשה התעלמה בהמלצותיה למועמדים מתאימים מכשליש מאוכלוסיית המדינה.

כתובת "תג מחיר אתיופי" שרוססה על חומת הבניין
שמיל איובי / עיתון "מה נשמע"

לא יעלה על הדעת שבקרב קבוצות אלה, אין אפילו שני מועמדים מתאימים שעומדים בכל קריטריון אפשרי כדי לכהן כדירקטורים בבנק לאומי. בקרב החרדים והערבים יש משפטנים ורואי חשבון מעולים, מנהלים ואנשי עסקים נפלאים — חלקם נמנע מהגשת מועמדות, ככל הנראה, על רקע החשש מפני השפלה אם מועמדותו תיפסל או אם לא ייקרא לראיון.

יתרה מכך, לא ברור מדוע מנהלי חברות עירוניות־כלכליות גדולות בעלי ניסיון מוצלח ועשיר בניהול, או לחילופין ראשי ערים מוכשרים, לא הגישו כלל מועמדות, או שהגישו ולא נמצאו ראויים.

תפקידה של ועדת בחירות שרוצה בהצלחת הבנק הוא לא רק להציע מועמדים כאלה, אלא גם לחפש מועמדים חדשים מחוץ למעגל הדירקטוריון הקבוע. הוועדה היתה צריכה לפנות מיוזמתה למגזרים הערבי והחרדי, ולבקש שיציגו בפניה מועמדים מתאימים — ויש רבים כאלה.

מועמדים למינוי בדירקטוריון לאומי נבחנים לפי שני מרכיבים מרכזיים: הראשון, והחשוב מבין השניים, הוא ידע והשכלה בשילוב ניסיון, והשני הוא ייצוג של כלל הציבור בישראל — מרכיב שבו הוועדה לא עשתה מלאכה מושלמת, בלשון המעטה.

לאומי הוא חלק מדואופול בנקים (פועלים־לאומי), שמוביל את עיקר העשייה הבנקאית והאשראי במשק הישראלי עד שייכנס גורם בנקאי מתחרה. הדירקטוריון הוא צמרת הדואופול — לפיכך היינו צריכים לראות בצמרת ייצוג רחב יותר של האזרחים, ולא של מועדון דירקטורים שהזדהותו עם כלל הציבור אינה מובהקת.

הכותב הוא מרצה לבנקאות במרכז ללימודים אקדמיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות