חופש ביום א': מוצר בעייתי באריזה יפה

יוזמי ההצעה מנסים לעטוף את הצעתם ליום חופש נוסף בעטיפת קונצנזוס אטרקטיבית, כמו חיזוק המשפחה, אך מבעד לאריזה מתגלה הצעה שלא רק שאינה מטפלת בבעיית הליבה של העובד הישראלי - שעות העבודה המרובות - אלא אף מחריפה אותה

מלי אלקובי ודניאל הרוש
איש מכירות מציע מתנה

אין הורה שלא מכיר את הרגע שבו הילדים הלכו לישון והשאירו אחריהם עיי חורבות של צעצועים, דפים קרועים ושלל הפתעות מפוזרות על הרצפה. לעתים הבלגן כה גדול שהוא מייצר תחושת מחנק של ממש. כדי להיפטר במהירות מהתחושה הלא־רצויה פיתחו הורים רבים את "שיטת הערימה" — אוספים את כל הציוד המפוזר בבית לכדי ערימה אחת, שאותה דוחפים לאחת מהפינות.

אין ספק כי מדובר בפתרון אופטימלי לטווח הקצר, המאפשר להגיע לרגע המיוחל של הימרחות על הספה בסוף יום ארוך. יש רק בעיה אחת — למחרת הערימה לא נעלמת, אלא רק מתפזרת שוב ומושכת אליה עוד ועוד פריטים לא הכרחיים. בשלב מסוים הערימה משתלטת על הבית ומוכיחה שעל ניסיונות לקצר את הדרך משלמים בריבית דריבית.

ההצעה של הח"כים אלי כהן (כולנו) ודודי אמסלם (ליכוד) מתבססת על אותה שיטת ערימה. שבוע העבודה בישראל הוא מהארוכים בעולם המערבי? הפריון בישראל נמוך? מדד האיזון בין עבודה למשפחה מעמיד אותנו במקומות האחרונים ב–OECD? אין בעיה, קחו יום חופש נוסף פעם בחודש. נשמע מצוין, אך כמו בכל קיצור דרך, גם פה יש קץ'. על השבוע העמוס ממילא, נצטרך להוסיף חצי שעת עבודה ביום.

יוזמי ההצעה מנסים לעטוף את הצעתם בעטיפת קונצנזוס אטרקטיבית, כמו חיזוק המשפחה, אך כשזו מוסרת, מתגלה הצעה שלא רק שאינה מטפלת בבעיית הליבה של העובד הישראלי — שעות העבודה המרובות — אלא אף מחריפה אותה. כך, הורים עובדים שגם כך לא זוכים לבלות זמן עם ילדיהם במהלך השבוע, ייאלצו לפצות בשעות נוספות על יום החופש שקיבלו "במתנה". כתוצאה מכך, הם יהיו נוכחים אף פחות בחיי היומיום של ילדיהם — לא הדרך האופטימלית לחזק משפחה.

עוד נימוק שנועד לשכנע את הצד של המעסיקים, הוא שיום חופש נוסף בחודש יביא לעלייה בפריון. מכיוון שישראל נמצאת בתחתית טבלת הפריון של העולם המערבי גם הנימוק הזה נשמע משכנע, אלא שגם הוא לא ממש מתכתב עם המציאות. בעוד בישראל עובדים יותר שעות ופרודוקטיביים פחות, בעולם המערבי רווחת מגמה הפוכה מאז שנות ה–90 — ירידה בשעות העבודה ועלייה בפרודוקטיביות. הח"כים כהן ואמסלם היו מצליחים לצרף את ישראל למגמה זו עם ההצעה שלהם, רק אם יום החופש הנוסף שהם מציעים לא היה מגיע עם תג מחיר של תוספת שעות במהלך השבוע. תוספת של חצי שעה לימי עבודה ארוכים וחסרי פרודוקטיביות ממילא, רק תפגע בפריון ולא תשפר אותו.

אם יוזמי ההצעה מעוניינים לחזק את המשפחה הישראלית ולחלץ את ישראל ממדדי הפריון הנמוכים שבהם היא מדשדשת כבר שנים, עליהם לגנוז את הצעתם. במקום לנסות לאסוף לערימה את כל החוליים שמייצר שוק העבודה בישראל ולדחוף אותם לאיזו פינה, עליהם לבצע ניקיון יסודי: קיצור שבוע העבודה בישראל מתחת לרף 38 השעות, כמו במרבית מדינות המערב (הצעה יצירתית: שני ימי ראשון חופשיים בחודש, שלא בתמורה לשעות נוספות, יביאו אותנו ליעד הזה), התאמת חופשות ההורים לחופשות ילדיהם וקידום תרבות עבודה המכבדת את הזמן הפרטי של העובד.

במתווה הנוכחי של כהן ואמסלם כולנו נתעורר ביום שני שלאחר סוף השבוע הארוך, ונגלה שערימת הבעיות המלוות את ציבור העובדים בישראל ואת המשק הישראלי עדיין מחכה לנו בפינה.

אלקובי היא מנכ"לית חברת דינמיקס, ומחברת הספר "גיבורי־על והורמונים". הרוש הוא יו"ר עמותת כולנו משפחה, הפועלת ליצירת מציאות מאוזנת 
למשפחות בישראל

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker