לחייב בנייה ירוקה בישראל

המשרד להגנת הסביבה יפרסם תקן חדש ופשוט יותר לקריטריונים לבנייה ירוקה בישראל - אך השינוי המיוחל לא יגיע אם התקן ישאר וולונטרי ולא מחייב

אריאל אפלויג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כרכור בנייה ירוקה 2014
אריאל אפלויג

באחרונה התבשרנו על כוונת המשרד להגנת הסביבה לפרסם תקן חדש ופשוט יותר לקריטריונים לבנייה ירוקה בישראל. לכאורה מדובר בצעד מבורך שיביא לגידול במספר הפרויקטים הירוקים בישראל, אך בפועל נראה כי גם תקן זה, כקודמו (ת"י 5281), שאושר לפני יותר מעשר שנים, הוא סוג של גימיק חולף אשר לא ייצור באמת את שינוי המגמה הנחוץ בישראל.

מדוע? הדבר נובע מהעובדה הפשוטה כי גם התקן המחודש וגם התקן המקורי הם תקנים וולונטריים בלבד ואינם מחייבים. במלים אחרות, במקרה הטוב התקנים האלה זוכים להתייחסות מצד חברות הבנייה ובמקרה הרע - ולצערי גם הרווח - הם זוכים להתעלמות קרירה.

התקן הקיים, העומד לקראת עדכון, בוחן שמונה תחומים ובהם: ניצול אנרגיה, מיחזור פסולת, שימוש בקרקע ותחבורה. הוא מבוסס על ניקוד שניתן למרכיבים שונים של בנייה ירוקה. הניקוד מתורגם לדירוג של אחד עד חמישה כוכבים. ואולם, אף שאנו רואים יותר פרויקטים שמתהדרים בתואר "ירוקים", התואר הזה אינו ממשי. זאת, משום שאף גוף ממשלתי אינו אוכף את העמידה בקריטריונים הללו ופעמים רבות מדובר בהתהדרות בנוצות שיווקיות בלבד מצד חברות הבנייה. ואכן, מפרסומים בתקשורת עולה כי למרות שהתקן קיים יותר מעשור, שיעור הבנייה הירוקה בישראל נותר אפסי.

הצצה ברשימת המבנים שקיבלו ב–2015 את תו תקן הבנייה הירוקה מהמשרד להגנת הסביבה, מגלה שרק 50 מבנים קיבלו אותו, מהם 34 מבני מגורים בלבד, הכוללים 1,106 יחידות דיור. מתחילת 2016 קיבלו עוד 300 דירות את תו התקן. 49 מהמבנים קיבלו כוכב אחד בלבד, ורק בניין אחד, ברחוב גולדה מאיר בהוד השרון, נבנה ברמת שני כוכבים.

לעומת המצב העגום בישראל, מדינות וערים רבות בעולם אימצו תקנים מחמירים לבנייה ירוקה ואלה נותנים את אותותיהם בשיעור גדל והולך של בניית מבנים ושכונות בנות קיימא. אחד התקנים המובילים בעולם הוא תקן LEED האמריקאי אשר אומץ על ידי מדינות רבות בארה"ב וברחבי העולם. ישנן מדינות, כגון יפן, אוסטרליה, בריטניה ואיטליה, שהכינו תקן מקומי מחמיר לבנייה ירוקה עבור המבנים שבשטחן.

כדי שהתקן המחודש, שעליו עובד כעת המשרד להגנת הסביבה, לא יזכה בסופו של יום להתעלמות צוננת, וכדי שחברות הבנייה יישרו קו בהגדרת מבנה כירוק (ולא יסתפקו באלמנט ירוק בודד שילווה בפרסומי חוצות גדולים אודות "השכונה הירוקה", "העיר הירוקה", "הפרויקט הירוק" וכן הלאה) על המדינה לאשר את התקן כתקן מחייב שבו יוגדרו מספר כוכבים (נניח שלושה־ארבעה כוכבים). רק אלה שיעמדו בקריטוריונים לקבלתם, תוך בדיקה של נציגי המשרד להגנת הסביבה, יוכלו לקבל את התואר הירוק.

אלטרנטיבה שנייה לביסוסו של התקן היא השארתו כוולונטרי מחד, ומאידך, להעניק תמיכה ממשלתית כספית נדיבה לחברות שיעמדו בקריטריוני הבנייה הירוקה. בצורה זו הציבור בישראל ירוויח פעמיים - פעם אחת, כשכספי משלם המסים ילכו למטרה ראויה של הגנה על הסביבה שאנו חיים בה, ופעם שנייה, כשהמבנים הירוקים יהפכו, עם הזמן, לסטנדרט עבור השוק כולו, ויביאו עמם חיסכון בעלויות המגורים וסביבת מגורים נקייה ובריאה יותר.

הכותב הוא סמנכ"ל שיווק בחברת חוליות, המתמחה בייצור ושיווק מערכות זרימה מתקדמות לאספקת מים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker