הפסיקה נגד פרסומות "שוקה" צריכה להדליק אור אדום אצל היועץ המשפטי לממשלה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפסיקה נגד פרסומות "שוקה" צריכה להדליק אור אדום אצל היועץ המשפטי לממשלה

בית המשפט קבע כי בהצגה של סוכני הביטוח בפרסומת יש כדי להוות תיאור כוזב של המקצוע בהפרזה שהיא מעל למותר ■ השאלה שהותיר פסק הדין היא האם ראוי שבמקום שבו חוק איסור לשון הרע עוזר, נכון למצוא דרך חלופית - מבלי לתהות אם הדרך הזו נכונה בפני עצמה

לא קשה לפתח אמפתיה כלפי ציבור סוכני הביטוח והדרך שבה הוצגו בסדרת הפרסומות של ביטוח ישיר על "שוקה", שבו מככבים סוכן הביטוח שוקה ומזכירתו התזזיתית, המגולמת על ידי השחקנית שני כהן. מנגד, היו שאהבו דווקא את הצד של מי שהיה אחראי לפרסומות, שנועדו לקדם את ביטוח ישיר. כך או כך, אין ספק שהפרסומות האלה עוררו עניין ודורגו תמיד בין הפרסומות הזכורות ביותר.

לכן, כשקיבל באחרונה בית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעתם של לשכת סוכני הביטוח וסוכני הביטוח המאוגדים בה, והורה לחברת איי.די.איי, בעלת המותגים ביטוח ישיר ו–9 מיליון, להוריד לאלתר את קמפיין הפרסום שלה, ההחלטה עוררה עניין רב. בקרב מי שמכיר את רזי החוק, עוררה ההחלטה גם תהייה, שכן חוק איסור לשון הרע קובע כי במקום שבו הוצא לשון הרע נגד חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, לא ניתן להגיש תביעה או קובלנה פרטית בגין לשון הרע - והדרך היחידה לטפל בה היא על ידי הגשת כתב אישום על ידי היועץ המשפטי לממשלה. ציבור סוכני הביטוח עונה להגדרה הזו, ולכן לא היה יכול לקבל סעד בתביעתו מכוח חוק איסור לשון הרע.

פרסומת של תשעה מיליון
מתוך ערוץ היוטיוב

בנקודה הזו, היה ניתן לצפות שהתביעה שלו תידחה. לא כך קרה. גם בית המשפט המחוזי הכיר בכך שלא ניתן לתת לסוכני הביטוח סעד על פי חוק איסור לשון הרע. אלא שכאן לא נעצר פסק הדין: בית המשפט מצא דרך עוקפת. כך ביסס את קביעתו על חוק עוולות מסחריות, האוסר על עוסק לפרסם מידע שלגביו הוא יודע או עליו לדעת שאינו נכון בהתייחס לעסק, מקצוע, נכס או שירות, שלו או של עוסק אחר.

השופט אליהו בכר הבהיר בפסק דינו כי הצגתם של סוכני הביטוח כמיושנים, נהנתנים, כמי שהלקוח אינו בראש מעייניהם, וכמי שבשום פרסומת אינם באים במגע עם לקוחותיהם, אלא באמצעות מזכירה מאוד לא מתקדמת, ואף מאותגרת טכנולוגית - בכל אלה יש כדי להוות תיאור כוזב של מקצוע סוכן הביטוח בהפרזה והקצנה שהיא מעל למותר.

השאלה שהותיר פסק הדין היא האם זה ראוי? האם ראוי שבמקום שבו חוק איסור לשון הרע לא נותן סעד לחבר בני אדם, נכון למצוא דרך חלופית - וזאת מבלי לעסוק בשאלה אם הדרך הזו נכונה בפני עצמה. אחד המקרים המפורסמים שבהם תבע חבר בני אדם בתביעת לשון הרע, היה כשכמה חיילים תבעו את מוחמד בכרי, יוצר הסרט "ג'נין ג'נין", וטענו כי דיבתם, כחיילי צה"ל, הוצאה לרעה בסרט. בית המשפט העליון דחה שם את התביעה, ונימק כי חבר בני אדם אינו יכול להגיש תביעה. בית המשפט המחוזי בתל אביב, ניתן לחשוב, היה נוהג אולי אחרת.

מחשבה לרוחב על מצבים אחרים שבהם לחבר בני אדם יש עילת תביעה, מעוררת מחשבה גם על מצבים בעייתיים מאוד. לדוגמה, חברי ארגון ימין שתובעים את צה"ל, כי אחד ממפקדיו אמר שהם מזכירים בפעילות שלהם ארגון טרור. בדרך הזו יכולות אף להיוולד כמה תביעות של אזרחים שונים, העונים לאותה הגדרה של אנשי ימין. אנדרלמוסיה.

על כל המצבים האבסורדיים האלה ואחרים שאפשר לדמיין, חשבו כשהפקידו בידי היועץ המשפטי לממשלה את הסמכות לעסוק במקרים כאלה תוך הפקדת הסמכות הבלעדית בעניין בידיו. היועץ המשפטי לא הפעיל מעולם את הסמכות הזו. הפסיקה בעניין "שוקה" צריכה להדליק אצלו אור אדום, ולהביא אותו לתובנה שאולי הגיע הזמן שיפעיל את הסמכות, במקרה המתאים. המקרה של "שוקה" הוא אולי דוגמה טובה.

הכותב עומד בראש משרד עורכי הדין דן חי ושות', המתמחה בדיני תקשורת, טכנולוגיה ולשון הרע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות