הגיעה העת לקבוע מהו רווח מונופוליסטי מופרז - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגיעה העת לקבוע מהו רווח מונופוליסטי מופרז

במצב דברים זה, שבו שורר בשוק חוסר ודאות מתמשך, על בית המשפט העליון לומר את דברו באופן חד וברור. האם מותר או אסור לגבות מחיר מונופוליסטי גבוה, ואם אכן אסור, כיצד ניתן יהיה לקבוע שהמחיר הוא "מופרז"

תגובות

סוגיית האיסור על גביית מחיר מונופוליסטי מופרז נתונה במחלוקת ערה, עם שפע נתונים טיעונים לכאן או לכאן. מצד אחד, מחיר מונופוליסטי גבוה פוגע בצרכנים ומקטין את הפעילות המשקית. מצד שני, עולות הטענות כי האפשרות לרווח גבוה דווקא מעודדת יזמות ולכן יכולה לקדם את השוק, וכן הטענה הפרקטית, שלפיה גם אם נרצה לאסור מחיר מונופוליסטי מופרז - כיצד ייקבע מהו אותו מחיר "מופרז"?

הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, פרופ' דיויד גילה, פירסם בכהונתו גילוי דעת שלפיו מחיר מונופוליסטי אסור עשוי להיות גם מחיר גבוה, ולא רק מחיר נמוך וטורפני. עוד קבע גילוי הדעת כי רווח של עד 20% ייחשב כסביר, אך מעבר לכך הוא עשוי לגלם רווח מופרז. זוהי קביעה חריגה בתחום אכיפת דיני התחרות בעולם, והיא זכתה לביקורת הן מצד המגזר העסקי והן מצד מלומדים בולטים באקדמיה.

כאשר השאלה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון לראשונה (בעניין הווארד רייס), בחרה נשיאת בית המשפט הנוכחית, השופטת מרים נאור, שלא להכריע בשאלה העקרונית. עם זאת, השופטת נאור קבעה כי תובע בעילה זו חייב לבסס את תביעתו מבחינה ראייתית כבר בשלב הראשוני, וכי לא יותר לו לנסות "לדוג" ראיות מבעל המונופול בהליך המשפטי. בכך קבעה השופטת נטל כבד מאוד על תובעים פוטנציאליים, שכן ככלל המידע הרלוונטי בהקשר זה מצוי אצל היצרנים הנתבעים שאינם ששים לגלותו מרצונם.

ירון זליכה
עופר וקנין

שינוי מגמה ניתן לזהות בפסיקת בית המשפט העליון ממארס בעניין תביעתו של פרופ' ירון זליכה נגד תנובה, בגין גביית מחירים מונופוליסטיים מופרזים לכאורה על גבינה לבנה ושמנת. בפסיקתו הורה בית המשפט לתנובה להעביר לזליכה נתונים ומסמכים הנוגעים לעלויות הייצור, הרווח וההכנסות הרלוונטיים. פסיקה זו עשויה להקל על זליכה, כמו גם על תובעים אחרים, לעמוד בנטל ההוכחה הראשוני הנדרש בתובענות ייצוגיות נגד יצרנים בעילת תמחור מונופוליסטי מופרז.

מנגד, באחרונה פורסם כי רשות ההגבלים, בראשות עו"ד מיכל הלפרין, שוקלת לשנות או אף לבטל את גילוי הדעת של גילה. כך למשל הציג ד"ר אסף אילת, ראש המחלקה הכלכלית ברשות, בראיון עמו את הקושי הפרקטי לקבוע את רמת הרווח של יצרנים. זאת, לנוכח המניפולציות החשבונאיות שיכולים יצרנים לנקוט כדי להטות את שיעור הרווח הנחזה שלהם. כמו כן, אילת הדגיש את הקושי העקרוני, כיצד לקבוע ועל איזה בסיס מהו הרווח שייחשב למופרז. בדברים אלה יש כדי לאותת כי הרשות עשויה לחזור בה מגילוי הדעת של גילה.

במצב דברים זה, שבו שורר בשוק חוסר ודאות מתמשך, על בית המשפט העליון לומר את דברו באופן חד וברור. האם מותר או אסור לגבות מחיר מונופוליסטי גבוה, ואם אכן אסור, כיצד ניתן יהיה לקבוע שהמחיר הוא "מופרז". בהקשר זה יצטרך בית המשפט העליון לתת את דעתו גם לענפים שבהם יצרנים משקיעים הון במחקר ובפיתוח בשווקי היי־טק כשסיכויי ההצלחה נמוכים, או בחיפוש מאגרי גז בעומק הים, ולהכריע כיצד ייקבע מהו הרווח הראוי ליצרן שעמד בקשיים וגבר על הסיכון.

עוד יצטרך בית המשפט להכריע מה יהא הדין לגבי יצרנים שאינם גובים תשלום בכסף מהמשתמשים, אלא חושפים ואוגרים מידע פרטי עליהם כדוגמת גוגל ופייסבוק. לעומת זאת, אם לא ראוי לקבוע איסור כאמור, או אם איסור כזה הוא בלתי ניתן לאכיפה, יש לקבוע זאת מפורשות, הגם שפסיקה שכזו עשויה להיות לא פופולרית בקרב הציבור.

עו"ד אייל שגיא הוא שותף במשרד עו"ד AYR עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות' ■ עו"ד ד"ר גיא שגיא הוא יועץ בכיר במשרד AYR ומרצה במכללת נתניה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות