הבעיה האמיתית היא לא שכר הבכירים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבעיה האמיתית היא לא שכר הבכירים

החוק להגבלת שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים מזיק וחותר תחת כוונת שר האוצר לצמצום פערים ההכנסות ■ הכסף שיילקח מהבכירים בבנק לא יחזור לבעלי החשבונות, או יועבר לטובת הורדת עמלות הבנקים או שיפור השירות

2תגובות

לפני יציאתה לפגרה, אישרה הכנסת את הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הבנקאות. המטרה של שר האוצר, משה כחלון, היתה שפערי השכר בישראל יקטנו; מטרה זו נראית פופוליסטית, אך היא נכונה ובריאה למשק. הבעיה אינה בכוונה - אלא בדרך שבה בחר השר לממש כוונה זו. אל מול הכוונה הטובה, החוק שעבר במתכוננתו הנוכחית, הוא צר עין, קצר רואי ומזיק.

פערי השכר בישראל הם מהגבוהים בעולם המערבי והיחס בין בעלי השכר הגבוה ביותר לבעלי השכר הנמוך ביותר הוא 12.5. ישראל ניצבת במקום הרביעי בעולם אחרי מקסיקו, צ'ילה, ארה"ב וטורקיה. פערי שכר הגבוהים משקפים בעיה בהתנהלות של שוק העבודה, אך השקעת המאמץ בטיפול במשכורתם של כמה עשרות בכירים מסיטה את תשומת הלב מהבעיה האמיתית - שכרם הנמוך של השכירים.

יועצות בבנק מזרחי־טפחות. 10% מהעובדים מרוויחים שכר מינימום
עופר וקנין

לפי פרסומי בנק ישראל, כרבע מהעובדים בבנקים מרוויחים עד 7,000 שקל בחודש ו-10% מהעובדים מרוויחים שכר מינימום. זהו שכר נמוך במיוחד לעומת עמיתיהם בחו"ל: בבריטניה, שכרו ההתחלתי של מתמחה הוא כ-14 אלף שקל בחודש, הרבה מעל לשכר המינימום הבריטי. שכרו של מנהל מחלקה הוא כבר 80 אלף שקל בחודש. ומה לגבי מנהלי הבנק הבכירים? עלות שכרה של מנכל"ית בנק לאומי, רקפת רוסק־עמינח, היה השנה כ-2 מיליון דולר. אם היתה מנהלת בנק בינוני בארה"ב, היתה משכורת זו ממקמת אותה בתחתית סולם השכר.

החוק שעבר הוא קצר רואי שכן הוא מטפל בסימפטום, במקום בבעיה האמיתית. שכרו של מנכ"ל נקבע על ידי בעלי המניות, שהם ברובם אנחנו. אם בעלי המניות נאלצים לקבוע את שכר המנהל, במקום בדירקטוריון, שאמור לייצג אותם - הרי המערכת הקושרת בין בעלי המניות לבין ניהול החברה, הנקראת בעגה המקצועית "ממשל תאגידי", אינה מתפקדת.

ממשל תאגידי אמור למנוע מקרי הונאה, מקרים של העדפת מקורבים בהענקת הלוואות, מחיקות חוב ועוד שלל החלטות המיטיבות עם מקורבים על חשבון בעלי המניות. השפעותיהם של החלטות אלה על הכיס של כולנו גדולות עשרות מונים מעלות שכרו של המנכ"ל. בנק לאומי שילם כופר של 1.1 מיליארד שקל לרשויות המס האמריקאיות, נזק לבעלי המניות של יותר מפי מאה מעלות שכרה של המנכ"לית. בנק הפועלים מחק הלוואות שניתנו לטייקונים ומקורבים בשווי גבוה אף יותר. הסכנה בקוצר הראות שבטיפול בסימפטום שכר המנכ"ל הוא הזנחת החולי האמיתי בניהול הבנקים - הממשל התאגידי בשיטת המועדון הסגור שצמח בישראל.

מנקודת ראות כלכלית, החוק להגבלת שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים מזיק וחותר תחת כוונת שר האוצר לצמצום פערים ההכנסות. הכסף שיילקח מהבכירים בבנק לא יחזור לבעלי החשבונות, או יועבר לטובת הורדת עמלות הבנקים או שיפור השירות. הגבלת שכר בחקיקה תעביר את שארית השכר מהעובדים בתאגיד לבעלי המניות.

לפיכך, מחייב שר האוצר את הבנקים להעביר כחמישית משכר הבכירים בבנק הפועלים ובנק איגוד לחברות האחזקות של שרי אריסון, ושלמה אליהו, כמעט שליש משכר הבכירים בבנק הבינלאומי לחברת האחזקות של צדיק בינו, וכרבע משכר הבכירים בבנק המזרחי לחברת האחזקות של האחים עופר. במקום להגדיל את הונם של מיליונרים, מעדיף שר האוצר לרפד את חשבונם של מיליארדרים. יטיב שר האוצר לעשות אם יטפל בבעיה האמיתית - שכרם הנמוך של מרבית העובדים בישראל - במקום בסימפטום הבולט לעין, שכרם של כמה עשרות בכירים.

הכותב הוא מרצה לאסטרטגיה וניהול בלונדון ביזנס סקול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות