אומת הסטארט-אפ, זה הזמן לנצל את שמש

חוסר הוודאות ביישום מדיניות הממשלה, במקביל לירידה הגלובלית ברווחיות הענף עקב ירידת מחירי הפאנלים, גרם לשחקנים בינלאומיים בענף לצמצם ואף לסיים כליל את פעילותם בישראל

אלון זיו ובנימין נשפיץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

ב–2002 התקבלה החלטה בוועדת השרים לענייני חברה וכלכלה לעודד הקמה של תחנות כוח המופעלות באנרגיות מתחדשות. כחלק מההחלטה נקבע יעד של ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהיקף של 10% מצורכי האנרגיה של המדינה עד 2020. בהמשך קיבלה הממשלה שתי החלטות נוספות, שבהן נקבעו הקווים המנחים להסרת חסמים במשק האנרגיה ולעידוד ייצור חשמל על ידי יזמים פרטיים מאנרגיה מתחדשת, תוך הוספת יעד ביניים של ייצור 5% חשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2014.

שיעור ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת בישראל כיום הוא 2.6% בלבד. לשם השוואה, השיעור בגרמניה "שטופת השמש" הוא 32.6%. מהן הסיבות לפער? תלוי את מי שואלים, אך נראה כי גילוי מאגרי הגז, התייקרות החשמל בשל העלויות הגבוהות שהתלוו לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בתחילת הדרך, טענות הירוקים לגבי ההשלכות הסביבתיות שבהקמת מתקנים תרמו־סולאריים וטורבינות רוח, העיכובים בהסכמה על הרפורמה בחברת החשמל ושינויי מדיניות תכופים — כל אלה תרמו לצינון התלהבות הממשלה בשנים האחרונות מלקדם באופן משמעותי את הגדלת המכסות ופרסום מכרזים גדולים בענף.

אחרי גל החדשנות והאופטימיות בתחילת הדרך, חוסר הוודאות ביישום מדיניות הממשלה, במקביל לירידה הגלובלית ברווחיות הענף עקב ירידת מחירי הפאנלים, גרם לשחקנים בינלאומיים בענף לצמצם ואף לסיים כליל את פעילותם בישראל. מבחינתם, לא מן הנמנע כי בשלב מאוחר יותר תבחר הממשלה לנצל את הגז הזול על פני מקבילתו, האנרגיה המתחדשת. חמור מכך הוא מצב היזמים הישראלים, שנותרו עם שתי ברירות: אלה שהספיקו לצבור מוניטין בינלאומי מפתחים פרויקטים בחו"ל, והיתר מחפשים אפיקי יזמות אחרים.

לנוכח ההאטה בענף, משרד האנרגיה יוצא כעת עם תוכנית להגדלת המכסות לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בכ–1,900 מגה־וואט כבר ב–2016. מועד פרסום המכרזים אינו ידוע, כך שעם הכוונה לזרוק חבל הצלה לענף בטווח המיידי, יש להביא בחשבון את פרקי הזמן הארוכים (חמש עד שמונה שנים) שצפויים עד להזרמת חשמל ירוק לרשת. אלה כוללים בין היתר את שלבי המכרזים והסגירות הפיננסיות, קבלת השטחים מהמדינה, הקמת המתקנים וחיבורם לרשת. משרד האנרגיה מתחייב לבחון את הגדלת המכסות הסולאריות בכ–500–1,000 מגה־וואט נוספים ב–2017.

התקנת פאנלים סולאריים על גגות בניינים
התקנת פאנלים סולאריים על גגות בניינים

ראשי הענף מסבירים כי אין סיבה להמשיך במדיניות המכסות הנוקשה. שאיפת המדינה לצמצם את פליטת גזי החממה כבר קיבלה ביטוי בהחלטת ממשלה באחרונה, בהמשך להחלטה בספטמבר 2015, שבה נקבעו יעדים חדשים לייצור אנרגיה מתחדשת — 13% לפחות מצריכת החשמל ב–2025 ו–17% לפחות ב–2030.

ראשי הענף מציינים גם את הכדאיות הכלכלית לציבור בקידום הענף, ומביאים לראיה את הירידה הדרמטית בעלויות ייצור חשמל באמצעים פוטו־וולטאיים (תאים סולאריים) בשנים האחרונות, מתחת לתשלום היחסי שמשלם הצרכן הביתי לחברת החשמל. נוסיף לכך את הרצון לשמר את הגז הטבעי כמשאב לאומי אסטרטגי ארוך טווח, את החשש התמידי מחבלה על ידי גורמים עוינים בזרימת הגז ואת הניסיון הרב שצברה התעשייה המקומית בתחום — ונבין כי הבחירה באנרגיה מתחדשת נראית כיום נכונה מאי פעם.

חקיקה ורגולציה מתאימות וארוכות טווח, קביעת אבני דרך ברורות בפרסום מכרזים ובהגדלת מכסות ובקרה על יישום מדיניות הממשלה, צפויות להעניק אופק לתעשייה הצעירה ולסייע למצב את מעמדם של היזמים הישראלים בצמרת הענף בעולם, בדומה לקפיצת המדרגה שנעשתה בתחום התפלת המים. כשמטר מרובע במינכן מקבל פחות ממחצית אנרגיית השמש במטר מרובע בבאר שבע, יהיה קשה להסביר לדורות הבאים כיצד קרה שאומת הסטארט־אפ פיספסה את ההזדמנות להיות המדינה הירוקה באזור, ובכלל.

זיו הוא שותף וראש מחלקת מימון פרויקטים, אנרגיה ותשתיות במשרד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'; נשפיץ הוא עורך דין 
בכיר במחלקה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker