הדרישה למהנדס מצטיין: יחסי אנוש

אנחנו מתגאים, בצדק, בדרישות הגבוהות שלנו מהסטודנטים בכל הנוגע למיומנויות קשות - אבל נראה שעלינו לייחס חשיבות רבה יותר לערכן של המיומנויות הרכות, כמו למידה עצמית, יכולת תקשורת וחשיבה ביקורתית

עמי מויאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

מהנדסים ואנשי תוכנה שניגשים לראיונות עבודה נחשפים לכך שהחברות המגייסות בוחנות לא רק את הידע המקצועי שלהם, אלא יכולות נוספות. בהחלטה על גיוס מהנדס לעבודה יש משקל לתוצאות מבדקי היכולות ולא רק לתוצאות מבדקי הידע המקצועי. יש מי שהעובדה הזאת גוררת אצלם תהיה בסגנון: "מה זה משנה אם המהנדס יודע לספר סיפור טוב או שהוא בעל יכולות תקשורת, כל עוד הוא אוחז בגיליון ציונים מרשים ממוסד אקדמי מכובד?".

מחלקות אקדמיות להכשרת מהנדסים מוערכות לרוב על פי תוכנית הלימודים, הסגל האקדמי והתשתיות - הערכה שביסודה בוחנת את מאפייני תהליך ההכשרה של המהנדס. ABET, ועד האקרדיטציה ללימודי הטכנולוגיה וההנדסה בארה"ב, הציע באחרונה לבחון את התוצרים של תהליך הכשרת המהנדסים. לצורך זאת הוגדרו יכולות הנדרשות מהמהנדס הבוגר, הכוללות ידע ויישומו, אך גם יכולות אחרות, כמו תקשורת בין־אישית, למידה רציפה, ניתוח נתונים, פיתוח מערכת על פי צרכים ויכולת עבודה בצוות.

מסע כומתה. לא מפתיע שבית הגידול מספר אחת של תעשיית ההיי־טק הישראלית נותר צה"לצילום: רויטרס

הנקודה המעניינת היא שבשאלון לדירוג חשיבות היכולות האלה בקרב 1,622 חברות, נמצא שהיכולת החשובה ביותר שמנהלים מדרגים אצל מועסקים חדשים היא "יכולת תקשורת גבוהה". לא מדובר ביכולת שנדרג ראשונה באופן אינטואיטיבי לגבי מהנדס מצטיין - ובכל זאת, לא פחות מ–91% מהחברות שנסקרו דירגו אותה כ"חשובה ביותר" או "הכרחית". במקום השני בדירוג החברות נמצאה היכולת "לפתור בעיות הנדסיות". רק במקום השלישי והרביעי נמצאו מיומנויות קשות קלאסיות, כמו יישום ידע מדעי ושימוש בכלים הנדסיים מודרניים, במקום החמישי יכולת עבודה בצוות, ואחריה אחריות מקצועית וחברתית ולמידה רציפה.

הגדרת היכולות וממצאי סקר זה אמורים לעניין לא רק את המנהלים בישראל, אלא גם את מי שעוסקים בהכשרת דור המהנדסים הבא שלנו. קיימת נטייה לחלק את ההכשרה בישראל לשניים: מוסדות אקדמיים, המקנים מיומנויות קשות ותיאורטיות ברמה גבוהה, ומוסדות אחרים, המקנים ידע מקצועי, אך מתמקדים בהתנסויות מעשיות ובהתאמה לצורכי שוק העבודה. לכאורה, המעסיקים יכולים לבחור בוגרים של כל אחד מהמסלולים בהתאם לצורכיהם, אך נראה שכיום הפרדה זו מאבדת את משמעותה: מהנדס טוב נדרש לידע מקצועי עמוק ורחב, וגם ליכולות רכות.

יכולה, כמובן, לעלות השאלה אם זהו תפקידו של מוסד אקדמי. בהקשר של הכשרת מהנדסים צריך להתקיים דיאלוג שוטף בין התעשייה לאקדמיה על תכנים, וגם על יכולות המהנדסים הבוגרים. מעבר לכך, יכולות רכות, כמו למידה עצמית, יכולת תקשורת וחשיבה ביקורתית, נדרשות לכל מהנדס, בין אם הוא מהנדס העוסק במחקר ופיתוח בתעשייה ובין אם הוא ממשיך ללימודי תארים מתקדמים. יכולות אלה הופכות לבסיס המאפשר למהנדס להתמודד בעולם שבו הידע הדיסציפלינרי מתחדש ומשתנה.

כשחושבים על כך, אולי זה לא מפתיע שבית הגידול מספר אחת של תעשיית ההיי־טק הישראלית נותר צה"ל. השירות הצבאי הוא דוגמה מובהקת למסלול הכשרה שמשלב מיומנויות רכות וקשות, ולצדן שורה של התנסויות משמעותיות, כמו עמידה בזמנים, עבודה בצוות, פתרון בעיות, אלתור והתמודדות עם אכזבות וקשיים. נראה שגם ל"הסחות הדעת" הללו יש תרומה לגיבוש היכולות שהחברות המובילות בעולם מחפשות.

כל זה לא אומר כמובן שאנחנו צריכים להעביר את לימודי ההנדסה למתכונת פנימייה ולהוסיף למבחנים המסכמים מסע כומתה - אך יש לחשוב באופן רחב יותר על הידע והיכולות שאנחנו מעניקים למהנדסים. אנחנו מתגאים, בצדק, בדרישות הגבוהות שלנו מהסטודנטים בכל הנוגע למיומנויות קשות, אבל נראה שעלינו לייחס חשיבות רבה יותר לערכן של המיומנויות הרכות ולראות בהן מרכיב מהותי בתהליך ההכשרה בעידן הנוכחי. בהחלט הבשיל הזמן ל"דרך שלישית" להכשרת עתודת מהנדסי ההיי־טק, שמשלבת בין ידע מקצועי רחב ויכולות רכות, אשר הקנייתם שזורה בתהליכי למידה והוראה עדכניים. דרך כזאת תסייע למהנדסים להמשיך ולהציב את ההיי־טק הישראלי בחזית העולמית.

פרופ' מויאל הוא נשיא מכללת אפקה להנדסה ולשעבר מנכ"ל חברת היי־טק.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker