נזקי המחאה החברתית - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נזקי המחאה החברתית

המחאה החברתית היא הגורם המרכזי להידרדרות העסקית של ישראל ■ הפוליטיקאים והפקידים המקצועיים, בלחץ הציבור והמחאה החברתית, פועלים בעקביות לעיוותים במחירים היחסיים בשוק, ונגד היזמות והתחרותיות במשק

6תגובות

כאזרח וכחבר בוועדת טרכטנברג אני רואה בחיוב רב את הצלחות המחאה החברתית של 2011 בתחומים רבים: הגדלת ההשקעה בחינוך ובשכר המורים, שיפור בזכויות הסוציאליות, שכר המינימום ומס הכנסה שלילי של הקבוצות החלשות ועובדי הקבלן, והצלחת התודעה הציבורית להשפיע על רמת המחירים בתחומים מגוונים.

ואולם במקביל אני רואה גם את פרי הבאושים של המחאה החברתית. הפוליטיקאים והפקידות המקצועית נסחפים עם הציבור ופועלים בעקביות להגדלת הרגולציה העסקית והעלויות הרגולטוריות, תוך הפעלת חקיקות כלכליות ומיסויות שנוגדות את עיקרון היעילות ואת תיאורית המיסוי. בכך "תרמה" המחאה החברתית, לפחות חלקית, לירידה בצמיחה הכלכלית לנפש מ–2%–3% בשנה בעשור הקודם ל–0.5% כיום ולפיגור מול המדינות המפותחות.

המחאה החברתית, קיץ 2011
ניר כפרי

במאמרה ב–TheMarker טוענת מירב ארלוזורוב כי ישראל הידרדרה למקום ה–53 במדד העסקי עולמי, ומתארת את המגמה של מחיקת חברות מן הבורסה.

בדיקת נתונים נוספים והשוואות בינלאומיות משלימות מראות שבשנים האחרונות מצבנו היחסי - ביעילות, תחרותיות ויזמות עסקית - הולך ומידרדר, בעיקר כתוצאה ממדיניות הממשלה. ישראל ממוקמת אחת לפני אחרונה בקרב הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) במדדי ההגנה והמעורבות הרגולטורית בעסקים. היא מכבידה במעורבות הרגולטורית בשוק הסחורות, וכמובן שהיא גרועה באופן קיצוני בתחום רגולציית הנדל"ן.

המחאה החברתית והשפעותיה על ההחלטות הפוליטיות והכלכליות, היא הגורם המרכזי להידרדרות העסקית של ישראל. הפוליטיקאים והפקידים המקצועיים, בלחץ הציבור והמחאה החברתית, פועלים בעקביות לעיוותים במחירים היחסיים בשוק ונגד היזמות והתחרותיות במשק, ומביאים בכך גם להגדלת העלויות למגזר העסקי. המגזר העסקי נוקט עמדה של בלימה במקום יזמות וצמיחה. אנסה להדגים זאת בענפים שונים, שבהם נפגעה היעילות עקב צעדי הממשלה, הסותרים את התיאוריה הכלכלית ותיאורית המיסוי.

1. ב–2012–2016 אנו עדים להכבדות מיסוי ורגולציה בהיקפי ענק בתחום הנדל"ן: רפורמות תכופות, תוכניות אינסופיות בבנייה והשכרה, הכבדות מיסוי קיצוניות ועוד. המדיניות הזאת יוצרת אי־ודאות קיצונית בענף והתנהגות לא רציונלית של הפעילים בו.

2. לחץ ציבורי כבד מביא לעשרות החלטות רגולטוריות ולא עקביות בתחום המזון, פיקוחי מחירים ומתחי שוק, העלאות והורדות מכסים, דרישת שקיפות קיצונית ויקרה ותקינה המחזקת יבואנים ויצרנים מונופוליסטים.

3. הוויכוח הלגיטימי בנושא הגז מביא דווקא לדחייה בהשקעות, לחקיקה רטרואקטיבית, להליכי בג"ץ אינסופיים ובסופו של דבר לאי־ודאות קיצונית הפוגעת קשות ביכולת של המדינה ליהנות ממשאב זה.

4. ענף הספרים נפגע קשות מחקיקה מכבידה שפגעה בצרכנים, בסופרי הביכורים ובספרי הילדים. הרגולטור השלה את עצמו כי עליית המחירים תביא לשינוי במתחי השוק של שלבי הייצור והשיווק בהתאם למטרותיו, ניסיון שכשל.

5. רגולציה מכבידה ויקרה בעבר הביאה להקטנת פעילות של חברות בבורסה ולהיעלמות מנהלי תיקים קטנים ובינוניים. הפשרת הרגולציה יצרה תקווה, שנגוזה כעת בחקיקה להגבלת שכר הבכירים. האיום להרחבת המגבלות על כלל החברות הציבוריות ימנע מחברות פרטיות להפוך לחברות ציבוריות, ויביא לכך שחברה תעדיף רישום בחו"ל על רישום כאן.

6. המדינה הפעילה מהלכי מיסוי מוזרים כדי לרצות את הציבור וחזרה למדיניות שהיתה נהוגה באמצע המאה הקודמת: מסי קנייה על מוצרי מותרות, מסי רכישה דרקוניים, מס קיצוני על אלכוהול - כולל עיוותים קיצוניים במחירים היחסיים. דוגמאות רבות נוספות יש גם בתחומים של ביטוחי הבריאות, השווקים הפיננסיים, החקלאות ועוד.

המסקנה ברורה: יש לאמץ רק רגולציות המגדילות את מספר המתחרים בכל ענף ומורידות עלויות, ויש לבטל כל רגולציה המכבידה עסקית וכלכלית ומעוותת מחירים יחסיים - כולל ביטול כל הצעדים הגרועים שנמנו לעיל.

הכותב הוא הממונה לשעבר על הכנסות המדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות