מגבילים שכר וסותרים את חוק החברות

אם החוק להגבלת שכר הבכירים לא יתוקן, אזי חוסר האפשרות הטוטאלית להתאמת השכר לגודל החברה וביצועיה יביא להפרה של חוק החברות על ידי הגופים הפיננסיים, ומדיניות השכר לא תעמוד "בעקרונות המקובלים בעולם לעיצוב מדיניות שכר"

טל עצמון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טל עצמון

בשבוע שעבר אישרה הכנסת , המגביל את שכר המנהלים הבכירים בתאגידים פיננסיים בישראל. מבלי להיכנס לסוגיה העקרונית של הגבלת שכר רק למגזר מסוים, ולתקרת השכר השרירותית בגובה 2.5 מיליון שקל בשנה, להצעת החוק התווסף סעיף המייתר בפועל את מהותו: תקרה קשיחה של יחס אחיד וקבוע של פי 35 לכל היותר, בין השכר הגבוה ביותר בתאגיד לבין השכר הנמוך ביותר בתאגיד, לרבות שכרם של עובדי קבלן.

כך, בפועל, החוק שיצא מידי ועדת הכספים שונה באופן מהותי מהצעת החוק שאושרה בסופו של דבר בכנסת.

ציון קינן
ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, שהודיע על סיום תפקידו בשבוע בו אושר החוק להגבלת שכר הבכיריםצילום: מוטי מילרוד

סעיף ההגבלה הקשיח, שהוכנס להצעת החוק בחיפזון, דקות לפני אישור החוק בוועדת הכספים, קובע כי לא יהיה ניתן לשלם לשום עובד בתאגיד פיננסי שכר הגבוה מ–2.5 מיליון שקל (פי 35 משכר עובד זוטר - 6,000 שקל). כך, כל הפרק המדבר על אישור העלאת תקרת השכר ברוב מיוחד באסיפה כללית, וכל הפרק הדן בסנקציות המס שיוטלו על שכר הגבוה מהתקרה, אינם רלוונטיים, שהרי סעיף ההגבלה לא מאפשר לשלם שכר שעולה על גובה התקרה שנקבעה.

הדיון הציבורי בגובה שכר המנהלים הבכירים במשק מתנהל שנים רבות, וב–2012 אישרה הכנסת את תיקון 20 לחוק החברות, שהתבסס על המלצות ועדה ממשלתית שבראשה עמד פרופ' יעקב נאמן. תיקון 20 הניח את התשתית להסדרה כוללת ורחבה של נושא שכר המנהלים בחברות ציבוריות. התיקון הוא אבן הפינה בפיקוח החל על שכר הבכירים בישראל, ועקרונותיו עומדים ביסוד הרגולציה שהתפתחה מאז התיקון ועד היום.

אבן היסוד שעמדה מאחורי התיקון היא ששכר מנהל ייקבע לפי תרומתו של נושא המשרה לחברה, בהתאם לביצועי החברה וגודלה. מטרת החוק היא ליצור קשר ישיר בין החברה, גודלה, הצלחתה ותרומת נושא המשרה לה. בדברי ההסבר להצעת החוק של תיקון 20 נאמר כי הוא "קובע שלושה שיקולים יסודיים העולים בקנה אחד עם העקרונות המקובלים בעולם לעיצוב מדיניות שכר".

לעומת זאת, החוק שאושר כעת בכנסת, קובע תקרה מספרית קשיחה בנוגע לשכר המנהלים הבכירים, ואינה מאפשרת התאמה של גובה השכר לגודל החברה וביצועיה. שהרי לאור החוק, כל הגופים הפיננסיים, מהבנק הגדול ביותר או חברת הביטוח הגדולה ביותר, ועד החברה הקטנה ביותר - יעניקו למנהלים את אותו סכום: 2.5 מיליון שקל.

כיצד מתיישבת תפישת החוק החדש עם חוק החברות? יתר על כן, כיצד מתיישבת ההגבלה הקשיחה של פי 35 מהשכר הנמוך בחברה עם יתר סעיפי החוק, הקובעים כי ניתן להעניק שכר מעל לסכום של 2.5 מיליון שקל ברוב מיוחד ועם סנקציות מס?

אם החוק לא יתוקן, וימשיך לכלול את סעיף ההגבלה הקשיחה, אזי חוסר האפשרות הטוטאלית להתאמת השכר, אפילו בתנאים הקשוחים של החוק (רוב מיוחד באספה כללית וסנקציית מס), יביא להפרה של חוק החברות על ידי הגופים הפיננסיים, ומדיניות השכר לא תעמוד, כדברי ההסבר לחוק החברות, "בעקרונות המקובלים בעולם לעיצוב מדיניות שכר".

הכותב הוא ראש מחלקת מסים ותגמול בכירים במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן.

תגובות