המדינה לא רוצה הליך גילוי מרצון - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה לא רוצה הליך גילוי מרצון

האם האמצעים הכשרים במאבק בעבירות סמים או רצח נכונים ומתאימים כשמדובר בעבירות מס - אפילו יהיו חמורות? עם כל הכבוד, ובכל הזהירות, התשובה לכך אינה תמיד חיובית

באחרונה נפל דבר בישראל, כאשר הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה. במסגרת החוק נקבע, בין השאר, כי לראשונה עבירות מס מסוימות יוכרו כעבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. שינוי קטן, הבדל ענק.

נסביר: חוק איסור הלבנת הון מיועד למאבק בארגוני פשיעה ובעבירות חמורות, כמו סמים, רצח או סחר בנשים. לצורך כך ניתנו למדינה סמכויות וכוח אימתניים, כמו האפשרות לחלט כספים ורכוש, גם לגיטימי, ולתפוס רכוש גם כשמדובר בחשד בלבד. בנוסף, נקבעו עונשי מאסר ממושכים, המגיעים לעשר שנות מאסר. במאבק למיגור פשעים אלה - כל האמצעים כשרים.

ענבל אור
עופר וקנין

אבל האם האמצעים הכשרים במאבק בעבירות סמים או רצח נכונים ומתאימים כשמדובר בעבירות מס - אפילו יהיו חמורות? עם כל הכבוד, ובכל הזהירות, לדעתנו, התשובה לכך, לכל הפחות, אינה תמיד חיובית.

למרות זאת, לאור הלחץ המופעל על מדינת ישראל מצד ארגון FATF (גוף בינלאומי שהוקם במטרה להיאבק בהלבנת הון ומימון טרור), מתקנת מדינת ישראל את החוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה, וקובעת כי עבירות מס חמורות ייחשבו עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. כלומר, את אותם אמצעים דרסטיים שמפעילים כיום על רוצחים או סוחרי סמים, ניתן יהיה להפעיל על אנשים שבמקרה "הטוב" טעו בדיווחים לרשות המסים, ובמקרה "הרע" העלימו מס ממש. אף ששני המקרים ראויים לגינוי ואף לעונש, נדמה שקשה להשוות אותם מוסרית, ערכית ונורמטיבית לרצח או סחר בסמים.

לצד ההבנה שאילולא תיקון החוק היתה מדינת ישראל ניצבת בפני ביקורת קשה מצד מדינות המערב, נראה שהכוח הבלתי מוגבל שניתן למדינה ביישום התיקון, עלול לגרום לפגיעה משמעותית בחשודים (אנשים שהם חפים מפשע עד שתוכח, אם תוכח, אשמתם), ולפגיעה בלתי מידתית בעבריינים, (וכן, גם להם יש זכויות), באופן שכלל לא בטוח שהמחוקק התכוון לה.

לכן, אף שמחוקקינו כבר אישרו את התיקון לחוק, להלן כמה עניינים שראוי לשים לב אליהם. ראשית, כל עבירת מס חמורה תסווג בהכרח כעבירת הלבנת הון; הבעיה היא כי בעוד שבעבירות סמים, הימורים, או סחר בנשים מקור הכספים אינו לגיטימי באופן מוחלט - הרי שבעבירות מס מקור הכספים שלגביהם הועלמו מסים נובע, לרוב, מפעילות עסקית לגיטימית. לכן, כשהמדינה הופכת את עבירות המס לעבירות מקור לפי חוק הלבנת הון, היא גם מתייחסת לכספים כאילו נבעו כולם ממקורות שאינם לגיטימיים - ולא רק למס שלא דווח (או הועלם). מכאן, הדרך לחילוט כלל הכנסות אותו חשוד קצרה ומהירה.

מה שמוביל אותנו לנקודה השנייה: בעוד שהיום רק במקרים חריגים ביותר רשאית רשות המסים לתפוס רכוש של מי שנחשד בעיניה כמעלים מס, וגם אז היא יכולה לעשות זאת רק במגבלות חמורות - החוק מעניק למדינה כוח אימתני לתפוס רכוש עוד לפני שרשות המסים הוציאה שומות שמכמתות את הנזק שנגרם (אם בכלל) לקופה הציבורית. נזק שאולי יתברר בהמשך כקטן בהרבה. חילוט רכושו של חשוד בהעלמת מס, עוד לפני שיצאה שומה, ועוד בשווי הרכוש (ולא בשווי המס שכביכול לא שולם), מהווה שינוי סדרי עולם בתחום זה.

ונקודה אחרונה: מדינת ישראל הנהיגה נוהל גילוי מרצון, המעניק לנישומים הזדמנות להסדיר רכוש שלא שולם עליו מס בלי להיות מועמדים לדין פלילי. הנוהל מיטיב עם אלה שלא דיווחו על מלוא הכנסותיהם וגם עם הקופה הציבורית (לא מכבר דווח שהרשות גבתה כ–10 מיליארד שקל במסגרת ההליך). ואולם, באופן שבו ההליך מוסדר בחוק החדש לא תהיה אפשרות מעשית לבצע את ההליך. הסיבה לכך היא שעצם ההעלמה - בלי קשר למקור הכספים - תיחשב עבירה של הלבנת הון.

כלומר, מעת כניסת החוק החדש לתוקף, יקטן, עד ייעלם לגמרי, התמריץ לפנות להליך גילוי מרצון, שההטבה המשמעותית ביותר הגלומה בו היא החסינות מפני העמדה לדין פלילי. בנסיבות אלה ראוי לכל הפחות לדחות את כניסת החוק לתוקף - מה שהרשויות אכן מנסות לעשות - כדי לאפשר לנישומים המעוניינים בכך להשלים את הסדרת הנכסים הבלתי מדווחים שלהם במסגרת ההליך שימנע מהם חשיפה להעמדה לדין פלילי, חילוט רכוש ושאר מרעין בישין.

הכותב הוא עורך דין, מנהל מחלקת המיסוי ואיסור הלבנת ההון
 במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות'.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות