הדרך לשוויון מגדרי - תנו זכויות גם לאבות

מארק צוקרברג כבר ניצל את זכותו לחופשת לידה - ולא נותר אלא לקוות שדוגמה זו תהווה מודל לחיקוי, הן של מעסיקים והן של עובדים, וצעד נוסף בדרך לשוויון אמיתי בין המינים

הלית שמחוני

בשנים האחרונות יותר ויותר נשים תופסות עמדות מפתח ותפקידים בכירים: השופטת מרים נאור מכהנת כנשיאת בית המשפט העליון; רקפת רוסק עמינח משמשת מנכלי"ת בנק לאומי; קרנית פלוג היא נגידת בנק ישראל; ובחו"ל - מריסה מאייר משמשת מנכ"לית יאהו, שריל סנדברג היא סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, וייתכן שהילרי קלינטון תהיה האשה הראשונה בתולדות ארה"ב שתכהן כנשיאה.

מעמד הנשים השתפר ללא היכר, בפרט במגזרים מסוימים. עם זאת, תמונת המצב לגבי מעמדן בשוק התעסוקה בכלל ובמשרות בכירות בפרט, רחוקה מלהיות שוויונית או הוגנת.

מארק צוקרברג ובתו מקס. צריך להגדיל את החלוקה בנטל
מארק צוקרברג ובתו מקסצילום: מתוך עמוד הפייסבוק של מארק צוקרברג

החקיקה שמגנה על נשים עובדות קיימת מזה שנים, וכך גם הגנת בתי הדין לעבודה. תחילה היתה זו חקיקה מנדטורית, שמטרתה היתה להעניק לנשים הגנות מוחלטות במטרה להבטיח את כניסתן לשוק העבודה. מטרה נוספת היתה להבטיח שוויון הזדמנויות על רקע אפליה רבת שנים, שמקורה בנורמות ובתפישות חברתיות מיושנות. ואולם חקיקה זאת היתה לעתים חרב פפיות מחמת הרתיעה של מעסיקים מקבלת נשים לעבודה, ומאחר שרצונותיהן של הנשים לא הובאו בחשבון. לכן, השלב הבא בהתפתחות החקיקה היה מתן הגנות אופציונליות, כך שנשים יכלו להחליט אם לנצלן, כגון: האיסור לעבוד בלילה והזכות להאריך את חופשת הלידה או חופשת לידה לאב.

בעקבות שינויים אלה בנורמות המשפטיות, התחילה להשתנות גם התפישה החברתית־תעסוקתית לגבי נשים. השלב הבא בהתפתחות החקיקה צריך להיות כזה שיסייע בניפוץ "תקרת הזכוכית" של נשים. אחת הדרכים לעשות זאת היא בקביעת מנגנוני הגנה על זכותם של שני ההורים לקחת חלק בגידול הילדים, והפיכת זכויות "אמהיות", שנדרשות לצורך טיפול בילד, ל"זכויות הוריות". בכך נאפשר לאבות להיות שותפים בגידול הילדים באופן שיאפשר לאשה, ככל שתחפוץ בכך, להיות שותפה מלאה בכלכלת הבית ולהתקדם מבחינה מקצועית.

ואכן, לצד שינויי חקיקה שנעשו בשנים עברו - כגון: הזכות של האב לצאת לחופשת לידה, הזכות להתפטר לצורך טיפול בילד המזכה בפיצויים, והזכות לצאת לחל"ת לאחר חופשת הלידה - הונחו על סדר יומה של הכנסת בשנה האחרונה הצעות חוק, שעשויות להיות אבן דרך נוספת בשינוי התפישה ביחס לאבות עובדים.

כך, אושרה בקריאה טרומית ראשונה הצעת חוק זכויות הוריות של ח"כ רחל עזריה, המציעה לשנות את המונחים בחוק עבודת נשים, כך שבמקום חופשת לידה ייכתב תקופת לידה והורות, במטרה לייצר תודעה שוויונית. כמו כן, הוצע לקבוע כי עובד יוכל להיעדר במשך שעת ההורות (המוכרת גם כ"שעת הנקה" לנשים) לסירוגין עם בת זוגו. בנוסף, הוצע לחייב את המוסד לביטוח לאומי למסור הודעה לשני ההורים בדבר זכויותיהם ההוריות וההגנות שלהן הם זכאים.

הצעת חוק נוספת (תיקון חוק עבודת נשים - חופשת אבהות) של ח"כ תמר זנדברג, שאושרה בקריאה טרומית, מציעה להסדיר היעדרות עובד לצורך ליווי בת זוגו במהלך ההיריון והלידה, כך שיוכל להיעדר עד שלושה ימים (שייחשבו כחופשת מחלה). בנוסף, יהיה רשאי העובד להיעדר עד שמונה ימים מיום הלידה.

חקיקת חוקי עבודה היא צעד הכרחי לשינוי התפישה המעמדית והמגדרית, ואנו תקווה כי עוד הצעות חוק ברוח זאת יונחו על שולחנה של הכנסת, אך בכך לא די. לצד אלה, צריך לשנות את התפישה והשיח התרבותי־חברתי באשר לזכותם וחובתם של אבות לקחת חלק בגידול הילדים, ובכך יתאפשר לנשים לנצל את הפוטנציאל התעסוקתי שלהן.

מארק צוקרברג, המייסד של פייסבוק, כבר ניצל את זכותו לחופשת לידה. 
לא נותר אלא לקוות שדוגמה זו תהווה מודל לחיקוי - הן של מעסיקים והן של עובדים - וצעד נוסף בדרך לשוויון אמיתי בין המינים.

הכותבת היא עו"ד ושותפה מנהלת של מחלקת דיני עבודה במשרד AYR עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker