להוריד את מחירי הגז הטבעי בישראל - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להוריד את מחירי הגז הטבעי בישראל

ממשלת מצרים הכירה בצורך להוריד את מחירי הגז, כדי לאפשר למפעלי התעשייה במדינה להתחרות במפעלים המשלמים מחיר נמוך יותר לגז הטבעי ■ אצלנו זה קורה עם פניציה ומפעלי תעשייה אחרים - ואין עם מי לדבר

2תגובות

ב–9 במארס הודיע טארק קביל, שר התעשייה המצרי, כי מצרים תפחית את מחיר הגז הטבעי למפעלי הברזל והפלדה בכ–35%, מ–7 דולרים ליחידת חום (מיליון BTU) ל–4.5 דולרים.

בשלב זה, ולמשך שלוש־ארבע השנים הבאות, מצרים מפיקה חלק ניכר מהגז טבעי שהיא צורכת ממקורות עצמיים, אבל גם מייבאת גז נוזלי שמחירו כולל הנזלה, הובלה וגיזוז. מהבחינה זאת, מצבה גרוע יותר מזה של ישראל. למרות זאת, ממשלת מצרים הכירה בצורך להוריד את מחירי הגז, כך שיתאימו למצב העולמי ויאפשרו למפעלי התעשייה במצרים להתחרות במפעלים המשלמים מחיר נמוך יותר לגז הטבעי. אצלנו זה קורה עם פניציה, מפעל האמוניה, ומפעלי תעשייה אחרים - ואין עם מי לדבר.

אסדת קידוח תמר
תומר אפלבאום

גם בישראל חייבים לשנות את מחיר הגז הטבעי, והממשלה צריכה לפעול להורדתו. כמובן שיש בעיה עם חוזה חתום ומאושר לאספקת גז לחברת החשמל, שמתווה הגז כלל אינו מטפל בו, ויש בעיה עם משרד האנרגיה, שטומן את ראשו בחול ומתעלם ממחירי הגז הגבוהים. אך כל אלה לא מפתיעים כלל, שכן בכירי המשרד הם שבישלו לנו את הדייסה הזאת - גם את מחירי הגז הגבוהים וגם את הפיאסקו הקטסטרופלי של הצמדת מחיר הגז למדד.

ואולם למדינה יש תפקיד בהגנה על האינטרס הציבורי. הממשלה מתערבת בהרבה מקרים בקביעת המחירים, כולל שינוי מחיר שנקבע בחוזה חתום, כשטובת הציבור דורשת זאת. פעולה כזו, בצורה מסיבית, מתרחשת בישראל זה כמה שנים כשבנק ישראל מתערב בקביעת מחיר השקל, במטרה למנוע עלייה בשער השקל הנובעת ממציאת הגז הטבעי בישראל. אמנם אין כאן חוזה חתום, אבל זו פגיעה בבסיס התפישה הכלכלית של קברניטי המדינה, ולמרות זאת הם מסכימים לה, שכן האינטרס הציבורי - למנוע את קריסת התעשייה הישראלית - ברור להם.

"ככלל, יש לכבד התחייבות חוזית, והדבר חל גם על רשות שלטונית. אלא שעל רשות כזאת חלה חובה ציבורית להשתחרר מהסכם כאשר צורכי ציבור חיוניים מחייבים זאת. הלכת ההשתחררות מוחלת כתנאי מכללא בחוזה שלטוני", כתבה שופטת בית המשפט העליון, איילה פרוקצ'יה, בפסיקת בית המשפט העליון מה–22 באוגוסט 2010. בפסק הדין בזק נגד שרת התקשורת נכתב: "לא יעלה על הדעת כי מישהו יעניק רישיון כללי - ולו מכוח חוק - יהיה הוא בלתי־מוגבל בהיקף, במהות, במקום ובזמן, והשר לא יוכל לעולם להפעיל את שיקול דעתו לפי אותו חוק עצמו, אם יחול שינוי במדיניות הממשלה או בצורכי המשק, ותתקיימנה העילות המסמיכות אותו לעשות כן".

הכותב הוא חוקר במרכז חזן במכון ון־ליר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם