חיים יבין מציג: ערוץ הטלוויזיה של נתניהו - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חיים יבין מציג: ערוץ הטלוויזיה של נתניהו

נתניהו רוצה להקים 
''ישראל היום אלקטרוני" בדמות תאגיד השידור החדש. חיים יבין, מגיש מבט המיתולוגי, קורא לרוח הליברלית ולדמוקרטיה הישראלית להתעורר - ומהר

66תגובות
חיים יבין
הדר כהן

כשאני אומר לעמיתי העיתונאים, בואו ניפגש עם ראש הממשלה, ננסה לשכנע אותו, הם צוחקים צחוק גדול. "אין מה לדבר אתו", הם אומרים, הבן אדם נעול על חיסול רשות השידור ועל הקמת ה"תאגיד" - ערוץ השידור של בנימין נתניהו.

אמנם בימים אלה כלל לא ברור אם תאגיד השידור הציבורי יקום, מה יהיה מבנהו ומה ישדר - וכרגע הוא נראה כמו בלגן אחד גדול. אבל אם וכאשר יקום, התאגיד יהיה דומה לרשות השידור, על כל חסרונותיה: אותן בעיות עם כוח אדם, עם תקציבים, עם ביורוקרטיה, אותה פוליטיקה ואותם עסקנים - בהבדל אחד: כולם יהיו עושי דברו של השלטון.

בנימין נתניהו ונתן אשל
תומר אפלבאום

יש חידוש אחד, והוא מחריד מכל מה שידענו עד היום: כוונת מקימי התאגיד היא להפקיד את נושאי החדשות והאקטואליה בידי מיקור חוץ: ראש הממשלה ולשכתו יחליטו מי ינהל, מי ישדר ומי יראיין ויגיש את מהדורות החדשות וענייני היום. הם יבחרו את החברה או את הגוף שיערוך את החדשות, יבחרו את התחקירים העיתונאיים, ימנו את העורכים ואת המגישים והמראיינים, והם יקבעו מה ישודר ומה לא. מין "ישראל היום" אלקטרוני, עיתון קיר רדיופוני־טלוויזיוני שישקף מה שנתניהו רוצה, יפסול חדשות "רעות" לשלטון, ויעדיף חדשות "טובות" התואמות את השקפת עולמו של ראש הממשלה או של המיליארדר שלדון אדלסון, או את זו של ערוץ 20, הפועל כבר כיום ברוח מפלגת הבית היהודי.

בעצם, אולי זה אמור להיות "תאגיד שידור" של מיליונר כזה או אחר, או של פוליטיקאי המקורב לנתניהו - בתקווה "לחנך" את הציבור בישראל ברוח פטריוטית. זו השתלטות בלתי־דמוקרטית בעליל על גלי האתר. זה פרטי, ואין פה שום דבר ציבורי, בעוד שרשות השידור נוס­דה על ידי כלל הציבור ולמען הציבור.

אדוני ראש הממשלה, זרקתם לרחוב יותר מ–1,000 עובדי קול ישראל והערוץ הראשון. ועכשיו, אם יקרה מה שאתם רוצים, יבוטל "מבט לחדשות", מגזין החדשות המרכזי שהיה במשך שנים המצפן, העיניים והאוזניים של המדינה, הקול שהאזרח יכול היה להסתמך עליו כמקור המידע האמין והיומיומי של הארץ הזאת. נכון, לא הכל היה בסדר, לא הכל היה "אובייקטיבי", לא הכל מצא חן בעיניך. אז מה? לא הכל יכול למצוא חן בעיני כולם.

רשות השידור, מר נתניהו, תוכניות האקטואליה, התרבות, הדיונים על החברה בישראל, המוסיקה - כל אלה הם מערכת שנבנתה ועוצבה שלב אחרי שלב במשך שנים, נדבך על גבי נדבך, בנויה לתלפיות. אני לא מדבר רק על "מבט" ועל תוכניות האקטואליה, אלא גם על תוכניות מפוארות כמו "עמוד האש", "ניקוי ראש", ועשרות תוכניות דרמה וסרטים דוקומנטריים ועלילתיים, ששמם יצא לתהילה ברחבי העולם.

הפגנה של עובדי הערוץ הראשון. בשלטים: ראש המממשלה תן לעיתונאים להמשיך לעבוד
עופר וקנין

ואת כל זה אתה רוצה להרוס במחי יד אחת? נפלתם על השכל? זהו הרס שאין לו שיקום. ובשביל מה? בשביל "תאגיד" מעורפל שאיש אינו יודע מה יהיה צביונו? מבנהו? מהותו ותוכנו? האם נדמה לך, ביבי, שה"תאגיד" הזה יהיה יותר ממושמע? יותר חסכוני? יותר מאורגן? יותר "ימני"? יותר מתאים לך?

חזור בך. עוד לא מאוחר. בוודאי, הכל מסכימים שצריך רפורמה, ועוד איך! צריך מהפכה! להעיף את הכושלים ולחסל את האבטלה ואת הבלגן ברשות. יש הסכמה על כך. אבל בצד כל אלה יש ברשות השידור עובדים מצוינים, חרוצים, מסורים, שתרמו במשך השנים את מיטב כוחם לשידור הציבורי. רשות השידור היא, במידה רבה, ההיסטוריוגרפיה של מדינת ישראל. אל תיגע בה, מר נתניהו. קול ישראל המצוין והערוץ הראשון שיש בו תוכניות מעולות, לא יישבו בצד ולא ישלימו עם הגזרה.

"יש שופטים בירושלים?" כן, ויש גם עיתונאים בישראל. יכול להיות שתנצח במערכה אחת, אבל המלחמה עוד לפנינו. יש עיתונות חופשית בישראל כשם שיש בה מערכת משפטית מעולה וחברה דמוקרטית למופת. 
לא ניתן לפגוע בדמוקרטיה הישראלית. שידור אננו פוליטיקה, לא מועדון הליכוד ולא מועדון מפלגה שיש בו דעה אחידה של אומרי הן למנהיג. בשידור הציבורי יש מגוון דעות בעד ונגד, שמאל וימין. כבד את זה. היאבק על זכותו של היריב להביע את דעתו. דאג לכך שכשתרד מפסגת השלטון — ויבוא יום כזה - ייתנו גם לך להביע את דעתך בשלמותה.

הייתי שם כבר בעידן הרדיו, כשדוד בן־גוריון ניסה להכתיב דברים, ולעתים גם לסתום פיות. הייתי שם כשאסרו להעלות את עצמות זאב ז'בוטינסקי, ואסרו להזמין לאולפן את נציגי הימין בתקופת "בלי חירות ובלי מק"י". אבל הרוח הליברלית ניצחה אז ובגדול. זה לא היה פשוט וגם לא קל, אבל זה היה דמוקרטי, ממש ברוח עם ישראל והחברה הצומחת כאן.

אל תשגה באשליות, מר נתניהו. אתה יכול לנצח קרב אחד, אבל המערכה עודנה לפנינו, והניצחון הוא תמיד של הדמוקרטיה.

הכותב היה מגיש מהדורת "מבט" בערוץ הראשון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות