17 מפקחים - על 13 אלף אתרי בנייה

אלי אלאלוף
אלי אלאלוף

לפני שבועיים ביקרתי עם כמה חברי כנסת נוספים ונציגי משרד הכלכלה באתר בנייה בפתח תקוה שבו נהרג בינואר האחרון הפועל מוחמד איסמעיל ביראווי. נכנסנו לאתר בלי שאיש שאל למעשינו במקום. מצאנו עובדים רבים שעבדו ללא קסדה. שאלות שהופנו לעובדים לגבי זהות מנהל העבודה במקום, הניבו תשובות שונות.

לבסוף איתרנו את מנהל העבודה, שסיפר, בין היתר, על העובדים שהגיעו הבוקר לעבודה שאותם הוא כלל לא מכיר, והראה לנו את הטפסים שעליהם הוא החתים אותם בבוקר, ובהם הם מצהירים שהם מכירים את נוהלי הבטיחות וכשירים לבצע עבודתם. לא קיבלנו בדל ראיה למנגנון שמוודא שהם מבינים על מה הם חותמים, או שדורש תעודה או אישור על הכשרה מקצועית של אותם עובדים לעבודות בניין. אלה העובדים שבונים את הבתים שלנו.

בשנים האחרונות, יותר ממחצית מכלל ההרוגים בתאונות עבודה הם עובדים בענף הבנייה, ואלפי עובדים נוספים בענף הבנייה נפצעים מדי שנה. המוסד לביטוח לאומי מוציא מדי שנה 4 מיליארד שקל לגמלאות בעבור נפגעי תאונות עבודה, ועלות היעדרותם של הנפגעים מעבודתם מוערכת ב–10 מיליארד שקל בשנה למשק הישראלי. ביכולתנו לשנות זאת.

הסיור שלי לאתר הבנייה בפתח תקוה נקבע כחלק ממחויבות ועדת העבודה, הרווחה והבריאות שאני עומד בראשה, לליווי נושא המאבק בתאונות בענף הבנייה. הוועדה הקדישה לנושא דיונים רבים שחשפו שרשרת כשלים וליקויים שמאפשרים את הימשכות המצב הקיים.

מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, הגוף האמון על הפיקוח מטעם המדינה, מעסיק כיום 17 מפקחים בלבד, שאמורים להגיע אל יותר מ–13 אלף אתרי בנייה ברחבי הארץ כולה, בעזרת 5 כלי רכב בלבד. אותם מפקחים אמורים להבטיח את בטיחות העובדים באתר, ואת כשירותם לבניית המבנים שבהם בהמשך נתגורר, נעבוד וננהל את חיי היום־יום שלנו. ברור שלא ייתכן שמדובר בפיקוח אפקטיבי או במקור להרתעה כלשהי של הקבלנים מלבנות בניגוד לנוהלי הבטיחות, בהעסקה של עובדים בעבודות בסיכון גבוה ללא הכשרה תיאורטית או מעשית לכך, ואנו רואים את התוצאות, שלצערנו מתבטאות באובדן חיי אדם.

כשלים נוספים מצאתי בתחום החקירה והפיקוח מטעם המשטרה והפרקליטות. משטרת ישראל העבירה נתונים שלפיהם ב–2012–2015 נפתחו 76 תיקים בלבד בגין עבירת גרימת מוות ברשלנות באתרי בנייה, כשמתוכם, ב–9 מקרים בלבד הוגש כתב אישום. זהו נתון מחריד שאין דרך להסביר אותו מלבד זילות בחיי אדם.

מרבית עובדי הבניין בישראל משתייכים לשכבות המוחלשות ביותר באוכלוסייה, רבים מהם תושבי השטחים, עובדים זרים וערבים ישראלים. אלה עובדים שקולם נשמע פחות במרחב הציבורי והדבר מקים לנו חובה יתרה להבטיח את ביטחונם ואת זכויותיהם. לא ייתכן שלא יינתן דין וחשבון למותם של עובדים, לא ייתכן שאתרי בנייה יעבדו כרגיל למחרת מותו של עובד באתר, ולא ייתכן שלא יוגשו כתבי אישום בגין מקרי מוות ברשלנות, כאילו היה מותם של פועלי בניין גזירת שמים.

עלינו להבטיח פיקוח ראוי ויעיל על אתרי הבנייה, אכיפה שתיצור הרתעה ממשית, לקבוע נוהל ברור למקרה של תאונה קטלנית באתר בנייה, ולהקים צוות בין־משרדי כדי להביא לתיאום יעיל בין המערכות השונות ולהידוק הפיקוח הממשלתי על אתרי הבנייה. במקביל, אני פועל בשיתוף חברי כנסת נוספים המסורים לנושא לבחון תיקוני חקיקה שיגבירו את הפיקוח, ייתנו כלים יעילים לרשויות ויאפשרו הטלת סנקציות על קבלנים שאירעה אצלם תאונה קטלנית. יחד נתווה תוכנית פעולה לצמצום מיידי של מספר נפגעי תאונות העבודה בענף הבנייה, ונהווה גורם פיקוח עצמאי על תפקוד הגורמים המקצועיים במקרים של תאונת עבודה קטלנית באתר בנייה.

כולי תקווה שהמאמצים המושקעים בנושא, הליווי הצמוד אחר הטיפול, והזרקור שסוף סוף מופנה לנסיבות חייהם ומותם של עובדים בענף הבנייה, יביא לשינוי המיוחל בהקדם.

הכותב הוא ח"כ מטעם כולנו 
ויו"ר ועדת העבודה, הרווחה 
והבריאות של הכנסת

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker