להפוך את הפסולת לאנרגיה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להפוך את הפסולת לאנרגיה

בהתבסס על היעדים ועל התוכניות של המשרד להגנת הסביבה, בכל הקשור למיון ומיחזור פסולת מוניציפלית ומניעת הטמנת הפסולת, עולה הצורך להקמת שלושה מתקני פסולת לאנרגיה בפרישה ארצית - צפון, מרכז ודרום

5תגובות

פסולת היא ככלל תוצר טבעי של החברה האנושית המודרנית. גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים גורמים להצטברות פסולת של מוצרי הצריכה. מדינת ישראל מייצרת מדי שנה כ-5.4 מיליון טונות של פסולת עירונית ומסחרית.

כמות הפסולת גדלה מדי שנה בשיעור של ממוצע 1.8%. כל תושב מייצר בכל יום בממוצע כ-1.9 ק"ג אשפה. מתוך כלל הפסולת המיוצרת בישראל, כ-80% מהפסולת המוצקה מוטמנת באתרי הטמנה ו-20% מהפסולת מועברת למיחזור. מצב זה עומד בניגוד גמור למגמות הקיימות במרבית מדינות האיחוד האירופי, שבהן רוב הפסולת מועברת למיחזור - ומיעוטה להטמנה.

מתקן להפקת אנרגיה מפסולת בבריטניה
בלומברג

ידוע זה מכבר שהטמנה אינה מהווה חלופה סביבתית ראויה לטיפול בפסולת. להטמנת פסולת השלכות סביבתיות רחבות היקף, שכוללות זיהום אוויר ופליטת גזי חממה, זיהום קרקע ומי תהום ותפיסת שטחי קרקע המהווים משאב במחסור. נוסף על כך, להטמנה יש גם השלכות כלכליות לא קטנות. בעולם המערבי השימוש בהטמנה קטן והולך, ושיעורו כיום הוא אחוזים בודדים בלבד. מסקירת הנעשה באירופה עולה כי המדינות שבהן שיעור המיחזור הגבוה יותר, מיישמות טיפול בשיטת הפסולת לאנרגיה ומציגות שיעורי הטמנה נמוכים. מדינות כמו אוסטריה, גרמניה ובלגיה ממחזרות כיום כ-60% מכלל הפסולת העירונית המיוצרת, כששאריות המיון מועברות להפקת אנרגיה.

במסגרת יישום היעדים של המדיניות לטיפול בפסולת מוניציפלית, וכפי שהציג בעבר בכנס סביבה 2050, מקדם המשרד להגנת הסביבה את "מהפכת המיחזור". המשרד פועל לקידום הפרדת הפסולת במקור, מקדם חקיקה סביבתית, כמו חוק הצמיגים, חוק האריזות והחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני, ומסייע בקידום פרויקטים להקמת מתקני מיון ומתקני קצה. יישום מדיניות זו יביא לכך שבשנים הקרובות יותר ויותר פסולת מוניציפלית תמוחזר (לכדי כ-50%), ולכן היקף שאריות המיון העתידי נאמד ב-3.2 מיליון טונות בשנה.

בהיעדר מתקני פסולת לאנרגיה מתאימים, יועברו מיליוני טונות של שאריות מיון להטמנה - ולעובדה זו יש השלכות שליליות רבות. בהתבסס על היעדים ועל התוכניות של המשרד להגנת הסביבה, בכל הקשור למיון ומיחזור פסולת מוניציפלית ומניעת הטמנת הפסולת, עולה הצורך להקמת שלושה מתקני פסולת לאנרגיה בפרישה ארצית - צפון, מרכז ודרום. לקידום ויישום המענה המלא לשני המטרופולינים, נדרשים לאתר אזורים אופטימליים להקמת המתקנים התרמיים, אסדרתם הסטטוטורית וצעדים נוספים.

באזור הדרום יש כבר אזור שמותאם להקמת מתקן לשריפת פסולת לאנרגיה. כך ניתן לקצר מהותית את משך התהליכים הסטטוטוריים הנדרשים להקמת מתקן שיספק מענה הולם לשאריות מיון הפסולת המוניציפלית שנוצרת בדרום, וכן ייתן מענה חלקי לפסולת הנוצרת במרכז. אבן נגף עיקרית להקמת מתקנים דומים בישראל, באזור המרכז והצפון, היא המחסור הקיים בשטחי קרקע רלוונטיים.

מתקנים להשבת פסולת לאנרגיה מוקמים בעולם באמצעות מענקי מדינה ובאמצעות קביעת תעריפי חשמל מועדפים. מתקנים כאלה בישראל יתרמו להרמת הזבל מאשפתות, ויעמידו את מדינת ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בתחום בעולם.

הכותבת היא מהנדסת כימיה 
בחברה לשירותי איכות הסביבה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות