האם בממשלה מבינים שהם מעודדים אותנו לצרוך יותר ממה שאנחנו מסוגלים לשלם

האם יכול להיות שבלי משים הממשלה יוצרת פיתוי לקחת הלוואות - מה שעלול לקחת אותנו למקום שאליו מובילות לא-פעם דווקא כוונות טובות?

משה פרל
משה פרל

ספק אם היא בכלל מתכוונת לזה, אבל בימים אלה מובילה הממשלה מהפכה של ממש בעולמם הפיננסי של משקי הבית בישראל. לרפורמה הקורמת עור וגידים בתחום האשראי, שמתנהלת בשני צירים מקבילים, אפקט מצטבר שישנה את כללי המשחק באשראי הצרכני.

הציר הראשון הוא זה שיכניס שחקנים חדשים לשוק האשראי הצרכני, כדי להגביר את התחרות על כיסו של הצרכן הישראלי. מקודמות כאן, למעשה, כמה רפורמות הפועלות באותו כיוון. הראשונה מאפשרת לחברות מימון חוץ-בנקאיות לגייס כסף מהציבור, בעיקר מגופי הפנסיה, ולהשתמש בו כמקור להלוואות למשקי בית. הרפורמה השנייה תביא לכך שהמידע על כל אחד מאתנו יהיה זמין לכל נותני האשראי - בנקאיים וחוץ-בנקאיים כאחד.

מהפכת המידע הפיננסי תאפשר לחברות שכבר פועלות בתחום ניכיון צ'קים ואשראי חוץ-בנקאי להגדיל את האשראי שהן נותנות, וכנראה תביא גם להגדלת מספר השחקניות בשוק. זה ייעשה באמצעות מאגר לאומי לנתוני אשראי המוקם בימים אלה.

הרפורמה השלישית היא סט מהלכים שנולד בוועדת זקן ואשר נמצא עכשיו בשלבי הטמעה סופיים במערכת הבנקאות. מדובר, בין השאר, בהסרת חסמי מעבר בין בנקים וב"תעודת זהות בנקאית". הרפורמה הרביעית היא הדרמה שמתחוללת בתעשיית הבנקאות כתוצאה משינוים טכנולוגיים שמעצבים מחדש את דמותו של התיווך הפיננסי.

יום הבחירות ב– 2015 . האם יש מבוגר אחראי שרואה את תמונת האשראי הגדולה?
יום הבחירות ב– 2015 . האם יש מבוגר אחראי שרואה את תמונת האשראי הגדולה?צילום: עופר וקנין

כל המהלכים האלה - מקורות אשראי חדשים, מידע זמין על הלקוחות, רגולציה תחרותית ומהפכה טכנולוגית - הם וקטורים שנעים באותו כיוון: הגדלת היצע האשראי והמוטיווציה, העצומה ממילא, של המלווים למכור אותו. תמורת רווח נאה כמובן.

הדיון הציבורי מתמקד בשאלת היתרונות והחסרונות של הגדלת היצע האשראי למשקי הבית, אבל מחמיץ את החצי השני של התמונה: זה שאינו עוסק במלווים - אלא בלווים. במלים אחרות, לצד המהפכה שמתחוללת בצד של נותני האשראי, מתחוללת מהפכה דרמטית לא פחות בצד של לקוחות האשראי. גם את המהפכה הזאת מובילה הממשלה, והשורה התחתונה שלה עתידה לשנות את המציאות של כל מי שהסתבך בחובות מוגזמים.

המהלך העיקרי כאן הוא חקיקה מהפכנית בגזרה של החייבים בישראל - הצעת חוק חדלות פירעון. החוק מייצר שינוי אידיאולוגי המעביר, למעשה, את שיווי המשקל המשפטי מחתירה למקסם את ערך הגבייה של חובות והחזר החובות, לכיוון הערך של שיקום החייב. יישום החוק יאפשר לחייבים להיחלץ בקלות ובמהירות רבות יותר ממעמד של פושטי רגל, כדי לפתוח דף חדש.

לצד חוק זה מקודמות רפורמות נוספות, כמו הנהגת מדיניות חדשה על ידי כונס הנכסים הרשמי בכל הקשור לפושטי רגל; חקיקה נוספת שמקלה עם חייבים שהאמצעים שלהם לשלם את החוב מוגבלים; וכללים המסייעים לפושטי רגל לשלם פחות כסף מדי חודש לנושים שלהם. גם כאן ניתן לזהות וקטורים שונים בעוצמות שונות - כולם מכוונים לאותו כיוון.

לא ברור אם ידה האחת של הממשלה, המגבירה את התחרות על כיסו של הצרכן, והיד השנייה שלה - זו שמקלה עם חייבים - מתואמות זו עם זו. מה שכן ברור, באופן חד-משמעי, זה שהתמונה הכללית משקפת עידן חדש בתחום האשראי. בשורה התחתונה אומרת הממשלה לאזרחים: "מעכשיו יהיה לכם הרבה יותר קל לקחת הלוואות, ואם לא תצליחו להחזיר אותן - אני אדאג שלא תתרסקו". כלכלן היה מנסח את זה כתמריץ לצרוך יותר ממה שאנחנו באמת מסוגלים לשלם.

וכאן בדיוק צריכים לצוץ סימני השאלה. בניגוד לאינטואיציה ולתדמית "מדינת האוברדראפט", הישראלי הממוצע הרבה יותר אחראי מרוב האזרחים בעולם בכל הקשור להתנהלותו הפיננסית. זה גם ההסבר העיקרי לכך שלא התרסקנו במשבר הגדול של 2008, כמו ארה"ב ורוב המדינות באירופה. היכולת של משק בית ישראלי לשרוד בעת משבר היא מצוינת. אם ההכנסה יורדת בפתאומיות כי המפעל נסגר, או כי בן הזוג פוטר, או כי הממשלה העלתה מסים - עדיין נשארת יכולת להחזיר חובות.

השאלה הגדולה היא אם מישהו שאל את עצמו לאן תוביל אותנו מהפכת האשראי החדשה. הרי ברור שמשבר כלכלי נוסף יגיע. אנחנו לא יודעים מתי, אבל אנחנו יודעים בוודאות שנחווה אותו, וחשוב לשמר את היתרון שיש לנו בתחום הזה על מדינות אחרות.

האם יש מבוגר אחראי שרואה גם את תמונת האשראי הגדולה, שכוללת הן את הרפורמות הפיננסיות והן את הרפורמות המשפטיות, באופן הוליסטי? האם יכול להיות שבלי משים הממשלה יוצרת פיתוי לקחת הלוואות - מה שעלול לקחת אותנו למקום שאליו מובילות לא-פעם דווקא כוונות טובות?

הכותב הוא מנכ"ל איגוד הבנקים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker