15 מיליארד שקל למגזר הערבי הם אשליה - זירת הדעות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

15 מיליארד שקל למגזר הערבי הם אשליה

הרפורמה המוצעת היא במסגרת "תפשת מרובה, לא תפשת", מפוזרת ובלתי-מוגדרת תקציבית וממילא היא משתלבת בניסיון ההיסטורי, שלפיו יותר מ-50% מהחלטות הממשלה מתאדות ואינן מתממשות

תגובות

לפני כמה שנים כיהנתי כיו"ר ועדה בינמשרדית בנושא תקציב משרד החינוך. מצאתי כי קיימת הסכמה כללית במשרדים ובוועדה כי יש לתקצב דיפרנציאלית את התלמידים בהתאם לקריטריון סוציו-אקונומי. בדיקת הנתונים גילתה כי תקצוב משמעותי של העדפה מתקנת יחייב קיצוץ משמעותי בתקציב החינוך היהודי, החילוני והדתי-לאומי לצורך הגדלת תקציבים לחרדים ומיעוטים. בעקבות זאת, הרפורמות בתחום זה נבלמו או בוצעו באופן מצומצם.

כך יקרה עם החלטת הממשלה להקצבה של 15 מיליארד שקל בחמש שנים למיעוט הערבי (יותר מ-1% מהתוצר). מרגע שיתברר כי הרוב היהודי צריך "לוותר" על 15 מיליארד שקל לטובת המיעוט הערבי, הרפורמה תתאדה ברובה, בעיקר משום שבשנתיים הבאות הגרעון התקציבי צפוי להיות גבוה ולא יאפשר הגדלת הוצאות משמעותיות.

השוואת הזכויות הכלכליות, החברתיות והסוציאליות של המיעוט הערבי לרוב היהודי היא אינטרס כלכלי של ישראל. רק שיפור מהותי בתשתיות הפיזיות והאינטלקטואליות של המיעוט הערבי יאפשר ניצול של פוטנציאל הצמיחה של ישראל בתחום זה, ויגדיל את התפוקה והרווחה של כולנו. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה חדה בשיעור ההשתתפות של הערבים ובהשכלתם. כך למשל, ב-2011-2003 עלה מספר המועסקים באוכלוסייה הערבית ב-62% - כפול מהגידול בשאר האוכלוסייה. ואולם מבחינה פוליטית, הסיכוי ליישום הרפורמה האמורה אינו ממשי מן הטעמים הבאים:

1. מרגע ש"יתגלה" לשרים השונים כי ההרחבה בתקציבי החינוך, התשתיות והרווחה תבוא כביכול על חשבון הרוב היהודי, חלקם יסרבו לעשות זאת, כך שהתוספת תינתן על פי העדפות הפוליטיות סקטוריאליות של שרים ספציפיים. ראינו קשיים אלה כבר בדיונים על הרפורמה, כששרים רבים הביעו הסתייגות מהשינויים ודרשו, למשל, לתקצב גם ערים מעורבות או להעדיף קבוצות ספציפיות של המיעוט הערבי, כך שהתקצוב האפקטיבי יפחת.

כפר קאסם. הסבסוד יהיה מותנה בהתנהגות "פרו־ישראלית", קריטריון מעורפל שקשה להוכיח
עופר וקנין

2. המתח הפוליטי-ביטחוני בין הרוב היהודי למיעוט הערבי גדל מאוד בעידן של אינתיפאדת היחידים והקיפאון בשיחות עם הפלשתינאים. יתרה מכך, התמשכות השליטה שלנו בשטחי הגדה מביאה בהדרגה למצב שרגשית ושכלית היחס למיעוט הערבי בתוכנו הולך ומשתווה ליחס לערביי השטחים, כפי שאנו רואים היטב בירושלים.

ממילא ספק אם הרוב היהודי יסכים באמת "לוותר" על 15 מיליארד שקל למיעוט הערבי. ראינו זאת בישיבת הממשלה, כאשר שרים רבים התנו את הזרמת הכספים בהתנהגות האוכלוסייה הערבית בתחום הביטחוני, בבנייה וכדומה, כך שהסבסוד יהיה מותנה בהתנהגות "פרו־ישראלית" של המיעוט הערבי, קריטריון קשה להוכחה ומעורפל.

בתנאים אלה, ראוי לפעול אחרת, לקבוע מדרג תקציבי - עלות מול תועלת של סיוע למיעוט הערבי - ולקבוע בינתיים סיוע מוגדר וספציפי בהיקף מוגבל של 3-2 מיליארד שקל, תוך ציון הסעיפים התקציביים ואישורם המידי בממשלה, ללא התחשבות בשרים ובמשרדים ספציפיים. תקצוב הסעיפים ואישורם בנפרד יוכל להתממש בפועל במסגרת חוקית מוגדרת.

כיום הרפורמה המוצעת היא במסגרת "תפשת מרובה, לא תפשת", מפוזרת ובלתי-מוגדרת תקציבית וממילא היא משתלבת בניסיון ההיסטורי, שלפיו יותר מ-50% מהחלטות הממשלה מתאדות ואינן מתממשות, או שיתממשו חלקית רק במשרדים שהשרים שם תומכים בהחלטות, אז הגידול יהיה רנדומלי ללא מערכת העדפות יעילה.

קביעת המדרג ומערכת ההעדפות אמיתיות ותקצובה המיידי יתמקדו בהשקעה בתשתיות, שם הפיגור של המגזר הערבי הוא קיצוני במיוחד. כמו כן, התקצוב המיידי ייכלול גם השקעות בחינוך (כולל תשתיות בתי ספר). ואולם מערכת ההעדפות במונחי עלות מול תועלת צריכה להיקבע על ידי המומחים בממשלה, שלהם אולי מערכת ההעדפות שונה.

הכותב היה הממונה 
על הכנסות המדינה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות שאולי פיספסתם