הקו הדק בין צנעת הפרט לשחיתות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקו הדק בין צנעת הפרט לשחיתות

באיזו קלות ניתן היה להביא למימוש תקנות דרקוניות כמו חיסיון היתרי בנייה?

3תגובות

באחרונה הועלתה האפשרות לחיסיון על היתרי בנייה שיאשרו רשויות מקומיות. המועצה הארצית אישרה כי בעל היתר רשאי לבקש שהוא לא יוצג באופן פומבי לציבור.

בין נימוקי ההחלטה צוין כי ההיתר מגלה פרטים הפוגעים בפרטיותו של אדם, בקיומו של סוד מסחרי או מטעמים של ביטחון הציבור או ביטחון המדינה. עוד נקבע כי הגוף המוסמך להחליט אם להיעתר לבקשה היא רשות הרישוי המקומית, כלומר הגוף התכנוני הזוטר ברשות המקומית, שבמקרים רבים הוא גם זה הקובע אם להיענות לבקשת ההיתר. על הרשות להודיע בתוך כשבועיים מיום הגשת הבקשה אם ההיתר יקבל חיסיון.

החיסיון נהפך לפתע כה חשוב עד כדי כך שהוא ברירת המחדל - כל עוד לא ניתנה החלטת רשות הרישוי בבקשה לחיסיון, לא יוצגו באתר האינטרנט ההיתר או מסמכים אחרים המפורטים בבקשה, ולא יהיו פתוחים לעיון הציבור. משמע, במקרים של סחבת, גם ללא סיבה מוצדקת, לא יוכל הציבור לממש את זכותו לדעת.

הגנת הפרטיות היא ערך חשוב, אך האם במדינה דמוקרטית לא חשוב יותר ערך השקיפות? כנראה שלא למדנו דבר מפרשת הולילנד.

לא מובן מדוע חיסיון על היתרים ימנע מאזרחים את האפשרות להגיש ערר על ההיתר. אמנם לדעת רשות הרישוי, ההיתר תואם את התוכנית, אך ייתכן שאזרחים יחשבו בטעות שמדובר בסטייה ממנה, וכך למעשה יגדל העומס בבתי המשפט לעניינים מינהליים.

לתקנות משמעות אחת — פגיעה בשקיפות ההליך התכנוני וחסימת מידע מפני הציבור. הציבור לא יוכל לדעת על החלטות תכנוניות, ולכן לא יוכל לערער עליהן ולפעול נגד יישומן. ההחלטות עשויות להשפיע על חיי ציבור גדול מבחינה בריאותית, כלכלית, אישית, סביבתית ועוד.

חיסיון בהיתרי בנייה מבטל את היכולת להתייחס, להגיב ולבקר את הנעשה, וכך נסתם הגולל על שיתוף בנושאים תכנוניים, הצפת רעיונות ושיפור מתמיד. מעל לכל, יש כאן שינוי של האיזון שצריך להתקיים בין רשויות לאזרח, וכינון פלטפורמה לשחיתות ללא בקרה.

תומכי הרעיון עטפו אותו בסוגיות כבדות משקל כמו ביטחון המדינה, תוך שהם מתעלמים מהפגיעה האנושה בחופש המידע. אנו נהנים מעידן של שקיפות, שמאפשר שיתוף ולמידה מהירים, ומעודד יצירתיות והישגים, צמיחה ופריון. את כל אלה ביקשו להכחיד במחי יד.

לבסוף שר האוצר התנגד ליוזמה, וכל ענף הנדל"ן נשם לרווחה, אך עדיין נותרו כמה שאלות פתוחות: היכן עובר הגבול בין צנעת הפרט לערך דמוקרטי חשוב כמו שקיפות ומתן הזכות לבדיקה וערעור? וגם, באיזו קלות ניתן היה להביא למימוש תקנות דרקוניות כמו חיסיון היתרי בנייה.

הכותבת היא אדריכלית

פרויקט הולילנד
דניאל בר און



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות