למאבק בתכנוני המס יש תופעות לוואי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למאבק בתכנוני המס יש תופעות לוואי

חובת הדיווח על שימוש בחוות דעת מסוימות בהקשר של מס הכנסה ומסים עקיפים אינה חותרת לכאורה תחת זכותו של הנישום לתכנון מס - אבל היא מכרסמת בזכותו לפרטיות, ועלולה להוביל לעליית מחירים

2תגובות

בנובמבר 2015 אישרה הכנסת תיקון לשורה ארוכה של חוקי מס, הקובע חובת דיווח על תכנון מס של חברות ופרטים. התיקון מכרסם במגמה המקובלת בפסיקת בתי המשפט, שנטתה לראות בתכנון מס פעולה לגיטימית ואף נדרשת, והוא עשוי להרתיע נישומים מהיוועצות באנשי מקצוע או מדיווח על היוועצות כזאת.

הדין הישראלי רואה בחלק ניכר מתכנוני המס פעולה לגיטימית של הפרט. כך, למשל, בפסק דין שניתן בתחום מיסוי המקרקעין לפני יותר משני עשורים, קבע נשיא בית המשפט העליון דאז, מאיר שמגר, כי "עצם העובדה כי צדדים בחרו במבנה משפטי דל מסים אינה מצביעה על כך שהמבנה מלאכותי או בדוי. זכותם - ואף חובתם - של מומחים בענייני מס לתכנן עסקות משפטיות כך שלא יהיו עתירות מס".

הזכות לתכנון מס גם חוסה תחת זכותו של האדם, או הנישום, לפרטיות. באחת הפרשות תיאר השופט אשר גרוניס את הזכות לפרטיות כבעלת שתי פנים: האחת, "זכותו של האדם לנהל את אורח החיים בדל"ת אמות ביתו, בלא הפרעה מבחוץ"; והשנייה עניינה "בחשש מכוחה העודף של המדינה, שתרכז בידיה מידע רב לגבי אזרחים ותעשה שימוש לרעה במידע".

התיקון שאישרה הכנסת אינו חותר לכאורה תחת זכותו של הנישום לתכנון מס, אבל הוא מכרסם בזכותו לפרטיות, פוגע בזכות ההיוועצות עם עורך דין, רואה חשבון או יועץ מס, ובכך מערים עליו קשיים. לפי התיקון, אדם או חברה שמחזור עסקיהם גבוה מ-3 מיליון שקל בשנה, ומקבלים חוות דעת המאפשרת חיסכון במע"מ, מס קנייה, מכס או בלו, יחויבו לדווח עליה לרשות המסים, ואם לא כן - דינם מאסר או קנס. בעניין מס הכנסה, חובת הדיווח תחול על אדם או חברה שמחזור עסקיהם גבוה מ-3 מיליון שקל בשנה, או שהכנסתם בשנת מס היא יותר מ-1.5 מיליון שקל.

לאחר שיג ושיח בוועדת הכספים של הכנסת, נקבע בתיקון כי ההוראות האמורות יחולו רק על חוות דעת העומדת באחת משתי קטגוריות: חוות דעת שהיא תכנון מדף - כלומר, כזאת שניתנה כלשונה לשלושה נישומים לפחות, או שנותן חוות הדעת הוא שיזם אותה, והוא גם יחויב לדווח לנישום אם חוות הדעת היא תכנון מדף; או חוות דעת הנושאת שכר טרחה של 100 אלף שקל ויותר, והוא תלוי בשיעור החיסכון במס שייווצר למקבל.

השלכות התיקון עשויות להיות משמעותיות עבור חברות ופרטים בכמה מובנים. ראשית, לתיקון עשויה להיות השפעה מצננת על המבקשים להפחית את חובת המס שלהם. נישומים עלולים לחשוש להיוועץ באנשי מקצוע, כדי להימנע מהחובה לדווח על כך לרשות המסים, ובכך להציב באור הזרקורים את עצמם ואת סוג תכנון המס המבוקש.

שנית, במישור הפלילי, חוות דעת משפטיות עשויות לשמש הגנה טובה בפלילים עבור נישומים, והשינוי החדש מציב אותם בעמדה לא נוחה, שבה ההזדקקות לחוות הדעת עלולה כשלעצמה לגרור פתיחת חקירה פלילית נגדם.

ניסיון העבר מלמד כי היצירתיות של נישומים ושל יועצי המס גוברת על זו של רשות המסים. לא יהיה מפתיע לגלות שכר טרחה הנופל בשקל אחד מהרף המחייב דיווח, תכנון מדף שנערכו בו שינויים בדיוק במידה המאפשרת לא לקרוא לו תכנון מדף, ופתרונות נוספים. עם זאת, התוצאה העיקרית והלא־מכוונת של התיקון עלולה להיות גידול בהוצאות של חברות ופרטים על שירותי ייעוץ מס. גידול זה יתגלגל, כמו כל הוצאה אחרת, לעלייה במחירי המוצרים והשירותים שהחברות מספקות.

מהולל הוא שותף בכיר במשרד 
איתן מהולל & שדות. אברמוביץ היא 
עורכת דין במשרד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות