הביטוח המשלים אינו תחליף לסל התרופות

הפניית שירותים לשב"ן במקום לסל הבריאות אולי נראית כפתרון הגיוני לטווח הקצר, אבל אינה עומדת במבחן לטווח הארוך

נעמי סיגל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נעמי סיגל

כמדי שנה, עם פתיחת "עונת" סל התרופות אנו ניצבים בפני השאלות הקבועות - אילו טכנולוגיות ייכללו השנה ואילו יישארו בחוץ; אילו חולים יזכו למימון התרופות הנחוצות להם ואילו חולים יצטרכו לממנן מכיסם הפרטי.

לסל הבריאות זוכות להיכנס כל שנה רק חלק קטן מהתרופות שהוגשו לסל, והסיבות לכך מגוונות. בראשן עומד הסכום המוקצב לתוספת טכנולוגיות לסל - סכום שאינו מספיק אפילו לתרופות שהוגדרו על ידי צוות ועדת הסל כחיוניות ביותר. מכלול הנושאים שצריך לממן סכום זה רק גדל, ונוספו לו בשנים האחרונות כאלה הקשורים לקידום אורח חיים בריא וכן נושאים שנכללו עד כה בתקציב משרד הבריאות. בנוסף, מנגנון עדכון הסל עדיין אינו קבוע בחוק ומשתנה בהתאם לתקציב המדינה, לחץ ציבורי וכדומה.

סניף סופר פארם בתל אביב. תרופות חיוניות רבות מוצאות את דרכן מחוץ לסל צילום: דודו בכר

כאן עולה השאלה - האם לאפשר הכללת תרופות מצילות חיים בביטוח המשלים (השב"ן)? לפני שבע שנים, מרבית קובעי המדיניות סברו שתרופות מצילות חיים חייבות להיכלל בסל הבריאות ולהיות נגישות לכלל הציבור, ולא רק לבעלי שב"ן, ואסרו את הכללתן בביטוח המשלים. במציאות, מתברר, לא כך הדבר, ותרופות חיוניות רבות מוצאות את דרכן מחוץ לסל.

שר הבריאות, יעקב ליצמן, מציע דרך "עוקפת סל" למימון תרופות אלה: העלאת פרמיות השב"ן, כדי לאפשר הכללת תרופות חיוניות בביטוחים אלה. מכיוון שהשתתפות בשב"ן היא על פי בחירה (וולונטרית) ואינה מכסה את כלל האוכלוסייה - השר אף מציע לכלול פרמיה שתאפשר סבסוד השתתפות בשב"ן גם לאלה שידם אינה משגת. לכאורה, הצעה שתאפשר נגישות לתרופות רבות שאינן נכללות בסל, מה רע?

בבחינת ההצעה, עלינו לבדוק את ההשלכות העתידיות שלה, ולא להסתמך על מאורעות העבר. השב"ן מעצם הגדרתו הוא ביטוח משלים, ולפיכך אמור להשלים שירותים רפואיים מעבר לשירותים הבסיסיים החיוניים שאמורים להינתן לכל אזרח על פי חוק, בסל הבריאות. הוא אינו ביטוח חובה, ואת עלותו (הפרמיה החודשית) ניתן להעלות בהתאם לתקציב תוכנית הביטוח. הכללת תרופות חיוניות בשב"ן כ"דרך עוקפת" סל תאפשר זליגה של שירותים נוספים לביטוח המשלים. ברגע שיוכשר פתרון זה, כל שירות רפואי שסל הבריאות לא יצליח לממן - יהיה בעל פוטנציאל לעבור לשב"ן. הסכנה היא שעם הזמן יילך ויתרוקן הסל מתוכנו.

בנוסף, ככל שהשב"ן יכיל יותר שירותים, כך תתייקר הפרמיה החודשית שאנו נדרשים לשלם. ההתייקרות תהיה מהירה יותר אם נידרש לסבסד גם רבע מהאוכלוסייה שידה אינה משגת. אט-אט ינשרו אותם מבוטחים שהפרמיה תהיה כבר גבוהה מדי לכיסם. גם העובדה שמי שאינו ישלם בעבור הכיסוי הביטוחי יסובסד על ידי אלה שכן משלמים, תאיץ את עזיבת השב"ן.

מודל כזה אינו בר קיימא, וביום שיקרוס נעמוד בפני מצב שבו סל הבריאות מכיל שירותים מעטים מדי. השירותים בשב"ן לא יהיו זמינים לחלקים גדולים באוכלוסייה; אלה שידם משגת ירכשו ביטוחים פרטיים, ואלה שלא - יוותרו רק עם התקווה להמשיך ולהיות בריאים.

הפניית שירותים לשב"ן במקום לסל הבריאות אולי נראית כפתרון הגיוני לטווח הקצר, אבל אינה עומדת במבחן לטווח הארוך.

נראה שלא נוכל להימלט מהשקעת משאבים נוספים בבריאות, כהשקעה של המדינה או כמס נוסף, אך תהא זו השקעה שתשמר את עקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי: כסף ייעודי לצורך הגדלת סל הבריאות בצורה שאינה מתנה יכולת כלכלית בנגישות לטיפול.

הכותבת היא ראש ההתמחות למינהל מערכות בריאות ופארמה, הקריה האקדמית אונו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker