להנגיש את טיפולי ההריון למגזר הערבי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להנגיש את טיפולי ההריון למגזר הערבי

אף שמדינת ישראל מעניקה שירות רפואי לכלל אזרחיה בקבלת מעקב הריון ולידה, רק שיעור קטן מהנשים הערביות מבצעות בדיקות גנטיות ■ אי־ניצול הזכות מהווה בעיה בעיקר בגלל נישואים בין קרובי משפחה ■ למה המעקב הרפואי לא מגיע לנשים הערביות?

תגובות

אף שמדינת ישראל מעניקה שירות רפואי לכלל אזרחיה בקבלת מעקב הריון ולידה ללא קשר לרמת הכנסתם, רק שיעור קטן מהנשים הערביות מבצעות בדיקות גנטיות, שקיפות עורפית וניקור מי שפיר. הנכונות הנמוכה לבדיקות אלה מטרידה מאוד, בעיקר בגלל נישואים בין קרובי משפחה באוכלוסייה הערבית.

הריון נחשב לתקופה בעלת חשיבות משמעותית בחיים. מדי שנה מיליוני נשים חוות אותו ברחבי העולם, ובמהלך תקופה זו עוברת האשה מגוון שינויים ביולוגיים, רגשיים ופסיכו־סוציאליים, שמשפיעים על יכולתה להתאים לתנאים החדשים.

שתי נשים ערביות עם כיסוי ראש צועדות ברחוב יפו בירושלים, אחת עם עגלה
אמיל סלמן

נשים ערביות מודאגות בעיקר מעניין הפוריות העתידית. המתח הקיים במחשבותיהן אינו נובע מחולשה או מחוסר אונים, אלא מחוסר מודעות לחשיבות הנושא. בקרב חלק משמעותי מהאוכלוסייה הערבית בישראל קיים שיעור גבוה של נישואי קרובים, שמעלה את שיעור המומים מלידה, וקיימת שכיחות גבוהה של מחלות תורשתיות שניתן לאתרן על ידי בדיקות סקירה, כמו תלסמיה, טיי זקס ומחלות אחרות.

אי־ניצול הזכות לקבלת מעקב הריון רפואי מהווה בעיה אצל נשים ערביות רבות, בשונה מנשים יהודיות. השוני הזה נובע מהמצב הסוציו־אקונומי שבו נשים ערביות נמצאות, הכולל במקרים רבים נישואים בגיל צעיר, ריבוי ילדים, השכלה נמוכה, הכנסה משפחתית נמוכה, אבטלה ואי־קריאה של חומר עזר בנושא. נוסף על כך, נשים ערביות רבות אינן שולטות היטב בשפה העברית - דבר שמקשה עליהן להשתתף בקורסי הכנה ללידה בשל מחסום השפה - והן מסתפקות במידע המועבר להן דרך מקורות שאינם בהכרח מהימנים, כמו קרובי משפחה ואתרי אינטרנט העוסקים בנושא, ומכילים חומר לא אמין שמבלבל אותן.

קשה להבין כיצד בישראל, שמושקעים בה משאבים כה רבים לביצוע מעקב הריון (כולל בדיקות הסקר למיניהן, בדיקות אולטרה סאונד לנשים ומעקב רפואי ציבורי ופרטי), מוזנח נושא חשוב של ייעוץ וטיפול טרום־הריוני. בישראל לא נמצאות כמעט מרפאות המעניקות ייעוץ טרום־הריוני. לכן, מרבית הנשים, בריאות וחולות כאחד, פונות לרופא הנשים רק לאחר שכבר נכנסו להריון.

בחברה הערבית חשוב לעודד העברת קורסים בנושא ההריון כדי לצמצם עוד יותר את הפער הקיים. באופן כללי, חשוב לפעול כדי לחזק את העברת הקורסים בשפה הערבית בקרב נשים שצפויות להתחתן בקרוב ושמתכננות להיכנס להריון, ובכך לשפר ולעורר מודעות לבדיקות הטרום־הריונית ולבדיקות במהלך ההריון. הבנת החשיבות של בדיקות אלה יכולה להוות בסיס לאיתור וטיפול במקרים שבהם קיימת חריגה משמעותית לפני כניסת האשה להריון - ולמניעת בעיות אפשריות לפני ההריון ובמהלכו, ואף לאחר הלידה.

בשנים האחרונות ניתן להבחין בהתקדמות בקרב נשים ערביות בהתייחסותן לנושא של בדיקות ההריון, בעקבות ההתפתחות הניכרת בתחום הגנטיקה המולקולרית, וחלקן מנצלות את האפשרות לעבור בדיקות סקר גנטיות. בדיקות אלה נועדו למצוא נשאות בין האנשים הבריאים ללא רקע משפחתי של חולים באחת המחלות הנבדקות. המונח נשאות מתייחס למצב שבו אדם בריא, אבל קיים אצלו שינוי גנטי סמוי בגן מסוים (מוטציה). הבדיקות האלה נועדו לתת לנבדקים כלים לקבלת החלטות לפני הנישואין או לפני הכניסה להריון, ואפשרות לפעול ולתכנן את הימים הבאים בהתאם לתוצאות הבדיקות. עם זאת, בקרב הנשים הערביות בישראל ההתקדמות בעניין הזה עדיין אטית מדי ולא רצינית מספיק.

הכותב הוא סטודנט לתואר שני באוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות