לידיעת ראש הממשלה: כל בנייה
 ביישובים הערביים היא בלתי-חוקית - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תקצוב המגזר הערבי

לידיעת ראש הממשלה: כל בנייה
 ביישובים הערביים היא בלתי-חוקית

מעמדה של האוכלוסייה הערבית כמיעוט מכתיב את מדיניות השלטון המרכזי כלפי האוכלוסייה הערבית, שחסומה זה שנים בתקרת זכוכית

באחרונה אישרה הממשלה "תוכנית לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים". בקרב ההנהגה הערבית ושרי הממשלה יש כאלה שכינו את ההחלטה "היסטורית" ו"מהפכנית" - ויש כאלה, ובהם אני, שיטענו כי ההחלטה לא שווה את הנייר שעליו נכתבה; קריאה מעמיקה בין שורותיה מראה כי הגרוע בכל הקשור לחברה הערבית עדיין לפנינו.

נכון, זאת ההחלטה הממשלתית הנדיבה בהיסטוריה של ממשלות ישראל מבחינת ההשקעה הכספית. במשך חמש שנים יוזרמו 15 מיליארד שקל לצמצום פערים ופיתוח כלכלי בתחומים כמו חינוך, רשויות מקומיות ותעסוקה. סכום זה זניח ביחס לצרכיה האמיתיים של החברה הערבית בישראל, שסובלת מאז קום המדינה מאפליה ממסדית קשה - וביחס לתקציב המדינה עצמו: בחישוב שנתי, חלקה של האוכלוסייה הערבית בתקציב לא מגיע אפילו ל–1%.

יובל טבול

אל לנו לשכוח כי זאת אינה ההחלטה הראשונה המתייחסת לחברה הערבית. ההיסטוריה מלמדת כי מרבית ההחלטות הממשלתיות בעניין החברה הערבית לא יושמו, ונשארו על הנייר בלבד — וזה אינו מקרי. יש להבחין בין החלטת ממשלה לבין סעיף תקציבי בחוק יסוד התקציב: בניגוד לסעיף תקציבי, שאותו הממשלה מחויבת להוציא לפועל ומחויבת ליעד שלו הוקצו הכספים, החלטה ממשלתית נתונה לסדר העדיפויות של הממשלה ולשר הממונה על ביצועה.

כך, לא פלא שהממשלה סירבה לדרישת הרשימה המשותפת להכליל את סעיפי התוכנית בתקציב המדינה — ובאותו נשימה היתה "נדיבה" בהחלטה ה"היסטורית", שאינה נותנת מענה לבעיות היסוד של החברה הערבית. ביצוע התוכנית יהיה לפי שיקול דעתו של השר הממונה, שאין לראש הממשלה סמכות וכוח להשפיע עליו — כך שאין תקווה כי הסכומים שאמורים "להילקח" למשל מתקציב החינוך, יישארו במשרד שבו השר הממונה וחברי סיעתו בממשלה החרימו את ההצבעה על ההחלטה ה"היסטורית" הזאת.

נכון, התוכנית מקצה בין השאר משאבים ליישום דו"ח צוות 120 הימים להגדלת היצע הדיור ביישובים הערביים, ותאפשר בינוי של עשרות אלפי יחידות דיור, אבל באותו זמן יש לייחס חשיבות רבה לדבריו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שנאמרו בישיבת ההממשלה לאישור אותה החלטה, שבה ציין מפורשות כי "התוכנית תוביל להפסקת בניית צמודי־קרקע ומעבר לבנייה לגובה, כפי שקיים בכל חלקי המדינה, ותחזק את אכיפת החוק בקרב אוכלוסיית המיעוטים — בדגש על בנייה בלתי־חוקית".

ירשה לי ראש הממשלה להזכיר כי צוות 120 הימים הצביע, בין השאר, על כך שבמרבית היישובים הערביים חלק ניכר מעתודות הקרקע לפיתוח הן קרקעות פרטיות, ובעליהן אינם מעוניינים או מתקשים ליזום בהן בנייה, וכי קיים מחסור בקרקע מדינה, שאף היא סובלת ממגבלה כפולה: תכנונית, מאחר שהקרקעות אינן נכללות בשטחי פיתוח תמ"א 35, ומוניציפלית - בהיותן מצויות מחוץ לשטחי השיפוט של היישוב. לפיכך, כל בנייה בחברה הערבית היא בלתי-חוקית.

בקריאה מדוקדקת של דברי ראש הממשלה, עלינו לצפות לגרוע ביותר מההחלטה הזאת. החלטה שנותנת לגיטימציה להגברת ההריסות בחברה הערבית - במקום להציע טיפול שורש לבעיות היסודיות שלה בכלל ושל הבנייה ה"בלתי־חוקית" בפרט.

"יחסי מיעוט ורוב הם בעייתיים בכל מקום, ובמיוחד במדינה המגדירה עצמה על פי לאומיותו של הרוב" - כך קבעה ועדת אור, שעסקה בהחרפת הבעייתיות של מעמד המיעוט הערבי בישראל. אין פלא כי ההחלטה נתנה משקל לבעיית הקרקע, אבל זה נובע מכך שמדיניות הקרקע במדינה מבוססת על שליטה ובעלות ציבורית ריכוזית, שהיא תוצאה של מניעים דתיים, ערכיים ופוליטיים - במטרה להבטיח שליטה יהודית על הקרקע ועל המרחב כולו.

מעמדה של האוכלוסייה הערבית כמיעוט מכתיב את מדיניות השלטון המרכזי כלפי האוכלוסייה הערבית, שחסומה זה שנים בתקרת זכוכית. אין ספק שקיימת מגמה כללית לשיפור מעמדה של החברה הערבית, אבל הדבר מחייב רפורמה ממשלתית מקיפה שעליה לשנות את סדרי העדיפויות - כך שייטיבו עם האוכלוסייה הערבית. בהיעדר התייחסות ממסדית ותקציבית שוויונית ויסודית כלפי האוכלוסייה הערבית, גורלה של החלטה ממשלתית זו לא יהיה שונה מגורל החלטות שקדמו לה.

הכותב הוא רואה חשבון, 
כלכלן ומומחה לשלטון המקומי ולאוכלוסייה הערבית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות