ביצועי עובד מנוסה לא תמיד טובים יותר - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביצועי עובד מנוסה לא תמיד טובים יותר

מחקר מגלה כי עובדים ותיקים יתקשו לתת אמון במערכות תומכות החלטה לעומת עובדים חדשים. מכאן עולה החשש כי עובדים ותיקים יתקשו להשקיע מאמץ בשינוי דרכי קבלת ההחלטות שלהם

תגובות

מערכות תומכות החלטה ממוחשבות, הנמצאות בשימוש בארגונים במטרה לסייע למנהלים לשפר את ביצועיהם, נהפכו לנפוצות בשנים האחרונות. למרות חשיבותן, נמצא כי עובדים אינם מנצלים אותן מספיק, וכעת מתברר כי הסיבה העיקרית לכך טמונה בהתנהגות העובדים הוותיקים בארגון.

מחקר חדש שערכנו במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה מצא כי עובדים ותיקים יתקשו לתת אמון במערכות תומכות החלטה לעומת עובדים חדשים. מכאן עולה החשש כי עובדים ותיקים יתקשו להשקיע מאמץ בשינוי דרכי קבלת ההחלטות שלהם, ועשויים לסמוך על הדרך העצמאית הישנה.

עובדי היי-טק במשרדים בנצרת
עופר וקנין

המחקר, שנערך בשיתוף ד"ר חוסיין נסראלדין, בחן את המידה שבה עובדים בארגונים נותנים אמון במערכת תומכת החלטה המייעצת להם בתחום ניהול שרשראות אספקה. בכל שלב בחנו שתי קבוצות שונות: קבוצה אחת התנסתה בקבלת החלטות ללא עזרת המערכת, ורק מאוחר יותר, כשצברה ניסיון במשימה, הוצעה לה עזרת המערכת; קבוצה שנייה קיבלה את עזרת המערכת מיד עם תחילת ההתנסות במשימה. במהלך המחקר בדקנו את הביצועים והרמה שבה הנבדקים מחליטים לאמץ את המערכת. גילינו כי הקבוצה הראשונה נטתה פחות לתת אמון בעזרת המערכת, בהבדל של 9% מהקבוצה השנייה, וכתוצאה מכך הביצועים שלה היו פחות טובים ב–24% מאשר של הקבוצה השנייה.

ככל שהעזרה דרשה מהמשתמש יותר מאמץ, כך ההבדל בין הקבוצות היה משמעותי יותר. בשלב השני נעשה שימוש בעזרה שהיא מורכבת יותר, ולכן דורשת מאמץ רב יותר אם מחליטים לאמץ אותה. התגלה כי, כמו קודם, כאשר שתי הקבוצות היו חשופות לעזרת המערכת, הקבוצה הראשונה, שהיה לה ניסיון קודם במשימה לפני שנחשפה לעזרה, נטתה פחות לתת אמון בעזרת המערכת, והפעם הפער היה 51% בין הקבוצות. כפי הנראה, כאשר הקבלה של עזרת המערכת כרוכה במחיר גבוה יחסית, התנסות קודמת במשימה מגבירה את ביטחון הנבדקים שיוכלו לבצע את המשימה גם ללא עזרתה, ולכן מורידה את המוטיבציה שלהם להשתמש בעזרה כאשר זו מוצעת להם.

בשלב השלישי התווספה קבוצה נוספת, שלה מוצעת בסבב הראשון עזרת מערכת הכרוכה במאמץ רב ובסבב השני מוצעת עזרת מערכת הכרוכה במעט מאמץ. התגלה כי הקבוצה הזאת נטתה פחות לקבל את עזרת המערכת בסבב השני, ככל הנראה מכיוון שהתנסו לפני כן בעזרה שדרשה השקעה מצדם, אך תוצאותיה היו בינוניות, ולכן פיתחו חשדנות כלפי המערכת ונטייה לקבל פחות עזרה של מערכת גם מסוגים אחרים.

המסקנה מהניסוי היא כי ארגונים צריכים לעודד את השימוש במערכות תומכות החלטה בשלב מוקדם ככל האפשר של קליטת העובד, כדי למנוע מצב שבו העובד צובר ניסיון במשימות, שמוביל אותו לביטחון יתר מזויף ומוריד את המידה שבה הוא מוכן לתת אמון במערכות תומכות החלטה. בנוסף, הבעיה הנפוצה של קבלה מעטה מדי של מערכות תומכות החלטה על ידי ארגונים כגון תעשיות, שירות, מערכות בריאות ומערכות ביטחוניות, נובעת כפי הנראה בעיקר מחוסר נכונותם של העובדים הוותיקים לקבל את המערכת, לעומת עובדים חדשים. כך, רופא מנוסה ייטה פחות להשתמש במערכת תומכת החלטה המוצעת לו מאשר רופא חדש, וייתכן גם שהוא מוכן פחות להשקיע את המאמץ בשינוי דרכי קבלת ההחלטות שלו.

ד"ר נירית גביש
אילון פרת

כאשר על ארגונים להחליט כיצד להתמודד עם הקבלה של מערכות תומכות החלטה בארגון ואיוש תפקידי ניהול, מומלץ להתייחס לתוצאות המחקר ולהבין כי לעובדים מתוך הארגון ייתכן שיהיה קשה יותר לקבל מערכות חדשות לעומת עובדים שיגיעו מחוץ לארגון, ולכן תהליך קבלת החלטות נכון יותר בקרב מנהלים עשוי להתאים יותר לעובדים שמגיעים מבחוץ. 

הכותבת היא מרצה וחוקרת מהמכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות